תיק 228 (מספר ארכיון BU-FD-00699-228, 102 דפים) הוא תיק דוחות מנהליים של מחלקת הדת (Secțiunea Cultului) של הצנטרלה היהודית ברומניה. אופי התיק: בניגוד לתיקים נומינליים (כמו תיק 037 או 168) שמכילים טבלאות שמות מלאות של עשרות אלפי יחידים, תיק 228 הוא אוסף של דוחות קהילתיים מפורטים – אחד לכל קהילה יהודית ברחבי רומניה. כל דוח כולל: - סקירה היסטורית של הקהילה מאז 1918 - נתונים דמוגרפיים (מספר נפשות, ראשי משפחות) - תקציבים שנתיים (הכנסות והוצאות 1940–1943) - רשימת נכסי מקרקעין (בתי כנסת, בתי עלמין, בתי ספר, מקוואות) - מצבת כוח אדם דתי (רבנים, חזנים, שוחטים, שמשים) - מוסדות חינוך וסעד הקהילות המתועדות (לפי סדר הופעה בתיק): פיטשטי, בוזאו, קראיובה (ספרדית), קראיובה (אשכנזית), בראד, דבה, האצג, איליה, לופני, פיאטרה-ניאמץ, טרגו-ניאמץ, פלויישטי, בלאז', רמניקו-סראט, קלאראש, אורזיצ׳ן, סיגישוארה, הוגיז, וסלוי. חותמים עיקריים: דוחות רבים נחתמים על ידי ד״ר ב. קנר (Dr. B. Kanner) – ראש מחלקת הדת, והמזכירים ה. לייבא / ה. לייבוביץ / מ. לייב.

מחלקת הדת (Secțiunea Cultului) הייתה אחת מהמחלקות המרכזיות של הצנטרלה היהודית ברומניה. תפקידה היה: - תיאום פעילות הקהילות היהודיות מול הרשויות הרומניות - ניהול מוסדות הדת (בתי כנסת, רבנים, חזנים) - פיקוח על חינוך יהודי ומוסדות סעד - תיעוד נתונים דמוגרפיים וכלכליים של כל קהילה הרקע החקיקתי: הדוחות מתייחסים להתפתחות החקיקה המוסלמית-יהודית ברומניה מ-1918 ועד 1940 – כולל הכרה רשמית בקהילה (1922–1929), מינוי ד״ר י. נימירובר לסנאט, והגבלת השחיטה הכשרה ב-1940. השפעת מאורעות 1940: מספר קהילות פונו בכפייה ב-1940–1941: - אורזיצ׳ן – פונתה באוקטובר 1940 לבוקרשט ופלויישט - הוגיז – פונתה לסיגישוארה ביוני 1941 - לופני – פונתה להאצג ב-1942 מצב הקהילות 1940–1943: הדוחות מצביעים על ירידה חדה במספר הנפשות בקהילות רבות – למשל סיגישוארה ירדה מ-200 נפשות ב-1940 ל-83 נפשות ב-1943. התקציבים הצטמצמו, וההוצאות על סעד גדלו.

מתוך 102 העמודים של דוחות מנהליים, חולצו 170 שמות של אנשים פרטיים – רבנים, פקידי מטה, עובדי קהילה, חותמים, נמענים ואישים המוזכרים בדוחות. השמות מחולקים לקטגוריות: 1. רבנים ואישיות דתיות היסטוריות: - רבי יהודה אריה ברזיס – שירת קהילה יהודית למעלה מ-40 שנה (1866–1907). - רבי ד״ר יוסף חיים ברזיס – בנו של הרב יהודה אריה. למד בצרפת, מונה לרב ומטיף בקהילת פלויישטי ב-1911. מאוזכר במכתב הערכה רשמי מהצנטרלה. - יצחק בלומן – רב ברמניקו-סראט, אישיות היסטורית. - אבנר כסאבאן – רב ברמניקו-סראט, מחבר פירושים דתיים, אישיות היסטורית. 2. פקידי מטה הצנטרלה: - ד״ר ב. קנר (Dr. B. Kanner) – ראש מחלקת הדת, חותם על מרבית הדוחות. - ה. לייבא / ה. לייבוביץ – מזכיר, חותם על דוחות מרכז ורמניקו-סראט. - ד״ר ס. האנר (Dr. S. Hanner) – ראש מחלקה, חותם על דוח רמניקו-סראט. - מ. לייב / מ. לפטר – מזכירים בדוחות שונים. 3. עובדי קהילה בעלי אזרחות זרה: - סמי קוקוס (Cucos Samy) – קראיובה, קברן/עובד חברה קדישא, אזרחות פולנית. - יצחק סול. זאלף (Isaac Sol. Zalef) – קראיובה, עוזר שירות, אזרחות בולגרית. - זוננה נסים (Zonana Nisim) – קלאראש, חזן, נתין טורקי, כתובת: Str. Viitor No. 127. - קליין פיליפ דייב (Klein Filip Dave) – נתין יוגוסלבי לשעבר, ביקש אזרחות רומנית. 4. אחר: - יואן דומיטרסקו (Ioan Dumitrescu) – מוכר נכס (לא יהודי) שממנו נרכש נכס בקראיובה ב-40,000 ליי.

תיק 228 אינו תיק נומינלי טיפוסי, אך בעל ערך גנאלוגי ייחודי: 1. תיעוד קהילות קטנות: התיק מתעד קהילות קטנות שלעתים אינן מוזכרות במקורות אחרים – בראד, איליה, לופני, האצג, הוגיז, אורזיצ׳ן. עבור חוקרים של קהילות אלו, הדוחות מספקים נתונים דמוגרפיים ותיאור מוסדות. 2. רבנים ואישיות דתיות: שמות הרבנים (ברזיס, בלומן, כסאבאן) מאפשרים איתור שושלות רבניות ומשפחות דתיות. משפחת ברזיס, למשל, מייצגת שושלת רבנית בת שני דורות לפחות. 3. עובדים בעלי אזרחות זרה: הדוחות מתעדים יהודים בעלי אזרחויות זרות (פולנית, בולגרית, טורקית, יוגוסלבית) שחיו ברומניה – מידע נדיר שעשוי לסייע באיתור שורשים חוצי-גבולות. 4. נכסים וכתובות: הדוחות מפרטים נכסי קהילה עם כתובות מדויקות (למשל בית הכנסת בקראיובה ברחוב אולקה 6-8, נכס ברחוב מדונה 79) – מידע חיוני לאיתור מקומות היסטוריים. 5. מאורעות הפינוי 1940–1942: תיעוד הפינויים הכפויים של קהילות (אורזיצ׳ן, הוגיז, לופני) מספק מידע על גורל הקהילות הקטנות בתקופת השואה.