פוגרום! פוגרום בזק! גרמני, חבר של גוף פולני בוגר, לא התבייש לשאת נאום של עוינות מכוונת ומוצהרת נגד שלמותה הטריטוריאלית של פולין. על אדמה פולנית, בבירור, לפני עצרת ציבורית (לא אי-שם בפינה מעורפלת של הרחוב, בכינוס בינלאומי מעורפל), מר ויזנר, שכן זהו שמו של הסנאטור הגרמני-פולני הנלהב, הצהיר כי השטחים הגרמניים הישנים שהם כיום חלק מהרפובליקה הפולנית הם ונותרים אדמה גרמנית, שהגרמנים מכל מקום חייבים וזכאים לתבוע אותם בחזרה, לכבוש מחדש ולספח לגרמניה. העזותו של מר ויזנר הזה מקפיאה את הדם. (אל לנו לשכוח שההתגרות מופנית לעם שבצדק רגיש ביותר בענייני טריטוריה וקנאי לריבונות לאומית). מקפיאה את הדם אפילו מצד גרמני פרוע, שמרגיש מכוסה היטב מאחור. הלשכה המרכזית של הארגון הלאומי-בינלאומי המפורסם Ausland-deutschtum בטח גם מופתעת לרעה מההגזמה המגלה מדי את לשונו של הדובר הנדון. הניסיון הוכיח מזמן שהסוכנים הגרמנים, הגלויים והנסתרים, מצליחים להיות בלתי נסבלים יותר במדינות ידידותיות ובנות ברית, כמו פולין למשל, מאשר במדינות נייטרליות או כאלו הנוקטות בפרוטוקול קפדני. כאשר הגרמני חושב את עצמו לשליט במצב, הוא בורח במהירות, ואין טעויות, אין גמגום שהוא לא עושה בעיניים מבולבלות, בראש מורכן ובפה חופשי. הוא מבין את החברות, את דמיון האינטרסים כך: להעליב, לעורר, לאיים ולהתנהג כמו מישהו, אחרי התפרעויות ארוכות, בית מרזח פריפריאלי. אבל אל לנו לחשוב שבגלל החברות הלבבית הקושרת את שתי המדינות, התקרית לא תהיה לה השלכות ושהיא תתעכב בצורה כלשהי, למרות שלגבי חוסר הבושה של מר ויזנר המוזכר, זה לא יתעכב, למרות שלגבי כה עד כה'פרע, ללא עונש מתאים, שפה כזו המזכירה בבהירות את תערובת האלימות והבוז שבה דיברו לפולנים בגרמניה הקיסרית לפני המלחמה. הידידות עם ברלין, הנקבעת בודאי על ידי הרציונליסטים הפוליטיים והגיאוגרפים האובייקטיביים ביותר, אינה שוללת בסופו של דבר את אי-התגבשות הקנאית בהגנה על הסטטוס הטריטוריאלי הנוכחי של פולין וכוללת ללא ספק את שלמותם המוחלטת של הגבולות שנקבעו ואושרו ללב צרפת הנצחית, בוורסאי. אז אנחנו יכולים להיות בטוחים שבימים הקרובים ביותר, דווקא שם, היכן שהתרחשה התוקפנות הבלתי ניתנת לתיאור של המסית הפרו-גרמני, יתרחש גם התיקון שלו, ורשה זכאית לו. כלומר, פוגרום. מובן מאליו, פוגרום נגד היהודים המקומיים. מדוע נגד היהודים, שאין להם כיום שום קשר, לא קטן ולא גדול, עם הגרמנים? ובכן, כי רק במסגרת פוגרום אפשר לשקם ללא דיחוי את שיתוף הפעולה הלבבי, את ההתאחוות הנלהבת, כמו בין שני בעלי ברית נאמנים וכנים, עם האלמנט הגרמני בפומרליה, פוזנן ושלזיה עילית. ולא פוגרום שטחי, פוגרום מן היד אל הפה, פוגרום מתוכנן, אם אפשר לומר, מדויק, שמחליט ונגמר בדקה. אלא פוגרום בלתי נשכח, כשם שבלתי נשכחת היא ההצהרה הגסה של ויזנר הנזכר כי השטחים "הגרמניים" של המדינה הפולנית שייכים לגרמניה ויהיו של גרמניה עד הסוף, יהיה מה שיהיה. ברור שעלבון כזה, המגיע מידיד כל כך כוונות טובות, אינו יכול להישטף אלא באמצעות פוגרום טוב ואותנטי, שבו כל מה שהוא רגישות לאומית ואי-יכולת להפחתה פטריוטית ימצא את סיפוקו המלא. אחרת כל הברית הפולנית-גרמנית, כל עבודתו הגאונית של מר בק, תלך לאבדון... והיה חבל...