דלג לתוכן

ווארצל

הצנטרלה היהודיתמחלקת ההגירהים שחורעלייה בספינות הצלהבוקרשט1943מלחמת העולם השנייהרומניה

תיק מס׳ 133: מחלקת ההגירה של הצנטרלה - ספינות, אישורים וחיי אדם (1943)

תיק מנהלי מס׳ 133 של מחלקת ההגירה של הצנטרלה היהודית ברומניה מכיל שלושה מסמכים רשמיים מ-1943: אישור עיקרי לספינת "אויטוז", אישור מעמד נוסע לבין שתי ספינות ("ואסיליכי" ו"פסקארוס"), ודרישה בירוקרטית לרישום בעלות.יחד הם מגלים את המנגנון הרשמי שניהל את ניסיונות ההצלה מרומניה דרך הים השחור.
תיק מס׳ 133: מחלקת ההגירה של הצנטרלה - ספינות, אישורים וחיי אדם (1943)

רקע: הפלגות ההצלה מרומניה - בין הים השחור לפלסטינה

בשנת 1943, כשיהודי אירופה נרצחו במחנות ההשמדה, ניסתה קומץ של ספינות קטנות לחצות את הים השחור ממרומניה לטורקיה ומשם לפלסטינה.ההפלגות הללו - שנקראו לעיתים "עלייה ב'" - התבצעו בתנאים נואשים, על סירות ישנות ועמוסות מעל ליכולתן.
מחלקת ההגירה של הצנטרלה (Secțiunea de Emigrare) הייתה הגוף הרשמי שריכז את כל ההיתרים, רשימות הנוסעים ואישורי הספינות.כל ספינה שרצתה לשאת פליטים יהודים נדרשה לקבל "אישור עיקרי" (Aprobare Principală) מהמחלקה, שלאחריה הגיש בעל הספינה רשימת נוסעים סופית לאישור הוועדה הבין-משרדית (Comisiunea Interministerială) - גוף ממשלתי שהחזיק סמכות סופית.
מנהל המחלקה, ז'יל סטריאה (Jules Sterea), ומזכירה א. טאובמן (E.Taubman), הוציאו את כל המסמכים שבתיק זה - שלושה מכתבים רשמיים המשקפים את המנגנון הבירוקרטי המורכב שניהל את ניסיונות ההצלה.

המסמך: תיק מס׳ 133 - מחלקת ההגירה (1943)

מקור: הצנטרלה היהודית ברומניה - מחלקת ההגירה (Secțiunea de Emigrare)
תיק: מס׳ 133, 3 דפים
תאריכים: 18 בפברואר 1943 - 9 ביולי 1943
נושא: אישורי הפלגה עבור ספינות המיועדות לנשיאת מהגרים יהודים

מסמך א׳: אישור עיקרי לספינת "אויטוז" (9 ביולי 1943)

מספר בול: 557
תאריך: 9 ביולי 1943
נמען: פיליפאכה כ'סארו (Filipache Chesaru), בריילה
כתובת: בוקרשט, רחוב וילסון מס' 15, כניסה III, קומה V, לידי מר אמיליאן ולריו

תוכן המסמך

זהו "אישור עיקרי" (Aprobare Principală) - אישור ממשי הניתן לבעל ספינה.המחלקה מודיעה לפיליפאכה כ'סארו כי בהתאם ל:
  • בקשתו מ-24 בדצמבר 1942
  • תעודה מס׳ 22654 מ-17 בדצמבר 1942 של מינהל הנמליה המסחרית (Direcțiunea Marinei Comerciale)
  • חוות דעת מומחה לואי מורבאן (Louis Morvan) מ-2 באוקטובר 1942
  • התחייבויות שנטל על עצמו לעמוד בתנאי תקנון ההגירה
  • ניתן לו האישור העיקרי עבור הספינה "אויטוז" (OITUZ).

תנאי האישור

כ'סארו מקבל את הסמכות לרשום נוסעים דרך הצנטרלה היהודית, מחלקת ההגירה.אולם האישור הוא רק שלב ראשון: לאחר קיום כל שאר התנאים, עליו להגיש רשימה סופית של המהגרים לקבלת האישור הסופי מהוועדה הבין-משרדית.

חתום על ידי

ועדת ההגירה של הצנטרלה היהודית ברומניה

הערה היסטורית

ה"אויטוז" (OITUZ) - ספינה שהופעלה במסגרת ניסיונות ההצלה מרומניה ב-1943.העובדה שבקשת ההיתר הוגשה כבר בדצמבר 1942 ואושרה רק ביולי 1943 - פער של 7 חודשים - ממחישה את הסחבת הבירוקרטית שניצלה חיי אדם.

מסמך ב׳: אישור מעמד נוסע - הוגו ברמן (ל"ב 1943)

מספר מסמך: 228 (מספר בול: 6044)
נמען: הוגו ברמן (Hugo Bhrmann / Ehrmann), בוקרשט, רחוב פסטר מס׳ 61

תוכן המסמך

בעקבות פנייתו של הוגו ברמן מ-5 במרץ 1943 אל "מוסמך הממשלה לסדרת המשטר היהודי ברומניה", מאשרת המחלקה כי:
  1. הוגו ברמן רשום במספר 50 ברשימת הנוסעים של הספינה "ואסיליכי" (VASILICHI), שהייתה אמורה לשאת מהגרים.
  2. הוא רשום גם במספר 37 ברשימה האחרונה של הספינה "פסקארוס" (PESCARUS), שהיא בבעלות יון תאודורו (Ion Teodoru) מבוקרשט - שקיבל חלק מנוסעי ה"ואסיליכי".

משמעות היסטורית

מסמך זה חושף שרשרת העברות בין ספינות - תופעה נפוצה כשספינות לא היו כשירות לשייט.נוסעים הועברו ממניפסט לספינה אחרת, לעיתים ללא ידיעתם ובניגוד לתכנונם.ברמן מסתמן כמי שניסה לוודא את מעמדו הרשמי - אולי מחשש שייפול בין הכסאות.

חתומים

  • ז'יל סטריאה (Jules Sterea) - ראש המחלקה
  • א. טאובמן (E. Taubman) - מזכיר

מסמך ג׳: דרישה לרישום בעלות על ספינה (18 בפברואר 1943)

מספר מסמך: 200 (מספר בול: 35683)
תאריך: 18 בפברואר 1943
נמען: פניאיט א.
קוטבה (Panait E.Cutava), בוקרשט, מלון מאג'סטיק

תוכן המסמך

המחלקה מאשרת קבלת מכתבו של קוטבה מ-13 בפברואר 1943, יחד עם מכתב ממר אנסטסה ואסיליו (Anastasa Vasiliu) מטולצ'ה.
הבעיה המשפטית: תקנון ההגירה קובע שהיתרים עיקריים ניתנים רק לבעלי ספינות.קוטבה אינו הבעלים הרשמי של הספינה - אך ואסיליו מציין שהספינה "עומדת לרשותו לצורך מכירה אפשרית".
דרישת המחלקה: המחלקה מבקשת מקוטבה לפנות ולהשלים את הצעד האחרון - לרכוש רשמית את הספינה על שמו, כדי לעמוד בתנאי הבעלות הנדרשים לקבלת ההיתר.

חתומים

  • ז'יל סטריאה (Jules Sterea) - ראש המחלקה
  • א. טאובמן (E. Taubman) - מזכיר

האנשים המוזכרים בתיק

1. ז'יל סטריאה (Jules Sterea)

תפקיד: ראש מחלקת ההגירה של הצנטרלה היהודית (Șeful Secțiunii de Emigrare).
חותם על שני מסמכים בתיק (מס׳ 228 ומס׳ 200).
דמות מפתח בניהול הבירוקרטיה של ההגירה היהודית מרומניה ב-1943.

2. א. טאובמן (E. Taubman)

תפקיד: מזכיר מחלקת ההגירה (Secretar).
חותם לצד סטריאה על שני המסמכים.
ראשי שמו "ET" מופיעים בתחתית כל מסמך כחותמת הכנה.ככל הנראה הוא אריך טאובמן - שמופיע גם בתיקים אחרים של הצנטרלה.

3. פיליפאכה כ'סארו (Filipache Chesaru)

מקום מגורים: בריילה; בוקרשט, רחוב וילסון 15 (לידי אמיליאן ולריו).
תפקיד: בעל ספינת "אויטוז"; מקבל האישור העיקרי להפלגת מהגרים.

הגיש את בקשתו לאישור כבר בדצמבר 1942 - כ-7 חודשים לפני קבלת האישור.

4. לואי מורבאן (Louis Morvan)

תפקיד: מומחה (Expert) - ככל הנראה מהנדס ימי שבדק את כשירות ספינת "אויטוז".
חוות דעתו מ-2 באוקטובר 1942 שימשה בסיס לאישור ההיתר.

5. אמיליאן ולריו (Emilian Valeriu)

כתובת: בוקרשט, רחוב וילסון 15.
שמשה כתובת משלוח עבור כ'סארו בבוקרשט.

6. הוגו ברמן / ארמן (Hugo Bhrmann / Ehrmann)

כתובת: בוקרשט, רחוב פסטר 61.
תפקיד: נוסע מתוכנן - רשום מס׳ 50 ב"ואסיליכי" ומס׳ 37 ב"פסקארוס".

פנה לרשויות לאחר שהועבר מספינה לספינה, על מנת לאשר את מעמדו הרשמי.

7. יון תאודורו (Ion Teodoru)

מקום מגורים: בוקרשט.
תפקיד: בעל ספינת "פסקארוס" - שקיבלה חלק מנוסעי ה"ואסיליכי".

8. פניאיט א. קוטבה (Panait E. Cutava)

כתובת: בוקרשט, מלון מאג'סטיק.
תפקיד: מבקש היתר לספינה - אך נדרש לרכוש אותה רשמית תחילה.

9. אנסטסה ואסיליו (Anastasa Vasiliu)

מקום מגורים: טולצ'ה.
תפקיד: בעל ספינה המציע למכור אותה לקוטבה.

הספינות בתיק

| שם הספינה | הקשר | |-----------|------| | אויטוז (OITUZ) | קיבלה אישור עיקרי ב-9.7.1943; בעל: פיליפאכה כ'סארו | | ואסיליכי (VASILICHI) | ספינה שנוסעיה הועברו ל"פסקארוס"; הוגו ברמן רשום מס׳ 50 | | פסקארוס (PESCARUS) | בבעלות יון תאודורו; קלטה נוסעים מ"ואסיליכי"; ברמן רשום מס׳ 37 | | ספינה ללא שם | הספינה שאנסטסה ואסיליו הציע למכור לקוטבה |

מסקנה: הספינה, הניר, וחיי אדם

שלושת המסמכים בתיק 133 הם מראה לעולם שבו חיי אדם תלויים בחתימות על ניר.
מסמך ג' (פברואר 1943) חושף עד כמה הבירוקרטיה הייתה מכשיל: מי שרצה להציל יהודים באמצעות ספינה נדרש קודם לרכוש אותה על שמו - גם אם כולם ידעו שהיא עומדת לרשותו.
מסמך ב' (1943) מגלה שגם מי שכבר נרשם לספינה לא היה בטוח: ספינות הוחלפו, רשימות הועברו, ואנשים ניסו בייאוש לאשר שהם עדיין "ברשימה".
מסמך א' (יולי 1943) - האישור ל"אויטוז" - ניתן 7 חודשים אחרי הגשת הבקשה.וגם הוא לא היה סופי: עדיין נדרש אישור הוועדה הבין-משרדית.
ז'יל סטריאה וא.טאובמן ניהלו מחלקה שניסתה לפעול לפי החוק הרומני - חוק שהבריח מכשולים אחרי מכשולים בפני כל ניסיון הצלה.כל חתימה שלהם הייתה צעד קטן בדרך הארוכה, הקשה, ולעיתים בלתי אפשרית - אל הים השחור ואל החופש.

מאת: מערכת VORTSL

האם מאמר זה עזר לך?

האם מאמר זה עזר לך?