דלג לתוכן

ווארצל

אנו אוספים נתוני ניתוח אנונימיים (עמודים שנצפו, סוג מכשיר, מדינה ועיר באופן כללי) כדי לשפר את השירות. הנתונים אינם מזהים אותך אישית. קראו עוד במדיניות הפרטיות

משפטי פושעי מלחמהיאשיפוגרום יאשיTribunalul Poporuluiאנטונסקושואהרומניההיסטוריה

משפט פושעי המלחמה ביאשי - Tribunalele Poporului

משפטי פושעי המלחמה ברומניה לאחר מלחמת העולם השנייה - בתי דין העם בבוקרשט ובקלוז', משפט קבוצת אנטונסקו, וההליכים המשפטיים בעקבות הפוגרום ביאשי.רשימת נאשמים מלאה, ארכיונים ומקורות.
משפט פושעי המלחמה ביאשי – Tribunalele Poporului

משפט פושעי המלחמה ברומניה לאחר מלחמת העולם השנייה

רקע כללי

לאחר תום מלחמת העולם השנייה, רומניה הייתה אחת מארבע המדינות שהוכרזו רשמית כ"בנות ברית של גרמניה ההיטלריסטית" על ידי חוזה השלום של פריז משנת 1947 (לצד בולגריה, פינלנד והונגריה).חוזה השלום חייב את רומניה לעצור ולהעמיד לדין את האחראים ל"פשעי מלחמה ופשעים נגד השלום והאנושות".
רומניה דורגה במקום הראשון מבין מדינות מבצעות השואה מלבד גרמניה הנאצית.השואה ברומניה התבצעה ללא שליטה נאצית ישירה - רומניה הייתה בעלת בריתה היחידה של הרייך השלישי שביצעה את מסע ההשמדה שלה ללא התערבות ה-SS של היינריך הימלר.

בתי דין העם (Tribunalele Poporului)

בין השנים 1945-1946 פעלו ברומניה שני "בתי דין העם" מיוחדים (Tribunalele Poporului) - בתי דין מיוחדים מסוג "ad hoc" - לשם שפיטת פושעי מלחמה:
  • סניף בוקרשט - שפט בעיקר פשעים שבוצעו ברומניה גופא (הממלכה הישנה ודרום טרנסילבניה)
  • סניף קלוז' - שפט בעיקר פשעים שבוצעו בצפון טרנסילבניה תחת הכיבוש ההונגרי
חשוב להבהיר: לא היה סניף ייעודי של בתי דין העם ביאשי עצמה.עם זאת, הפוגרום ביאשי (יוני 1941) והאחראים לו היו נושא מרכזי בהליכים שונים.
בתי דין העם פורקו ב-28 ביוני 1946, אך המשפטים המשיכו בבתי משפט רגילים ובבתי דין צבאיים עד שנת 1955, אז בוטל החקיקה המיוחדת.

המשפט הראשון - "קבוצת מצ'יצ'י" (מאי 1945)

המשפט הראשון של פושעי מלחמה ב-Tribunalul Poporului הסתיים ב-22 במאי 1945.הוא נקרא "קבוצת מצ'יצ'י" על שמו של הנאשם הבכיר, הגנרל ניקולאה מצ'יצ'י (Nicolae Macici).מצ'יצ'י נמצא אשם בטבח שבוצע באודסה הכבושה ובסמוך לדאלניק ב-21-22 באוקטובר 1941, ונידון למוות.עוד 28 חברי כוחות הכיבוש הרומניים קיבלו עונשי מאסר שנעו בין מאסר עולם לשנה אחת.
ב-1 ביולי 1945, המלך מיכאי הראשון המיר את עונש המוות של מצ'יצ'י במאסר עולם.מצ'יצ'י מת בכלא איוד בשנת 1950.

משפט קבוצת אנטונסקו (מאי 1946)

המשפט המרכזי והידוע ביותר נערך בבוקרשט החל מ-6 במאי 1946, בפני ההרכב של Tribunalul Poporului מבוקרשט.הוא נקרא "משפט קבוצת אנטונסקו" ועסק במקבלי ההחלטות הבכירים של המשטר הפרו-נאצי.

הנאשמים המרכזיים:

  • יון אנטונסקו (Ion Antonescu) - המרשל, שליט רומניה 1940-1944. נידון למוות והוצא להורג ב-1 ביוני 1946.
  • מיכאי אנטונסקו (Mihai Antonescu) - שר החוץ. נידון למוות והוצא להורג ב-1 ביוני 1946.
  • קונסטנטין ז. וסיליו (Constantin Z. Vasiliu) - מפקח הז'נדרמריה. נידון למוות והוצא להורג ב-1 ביוני 1946.
  • גאורגה אלכסיאנו (Gheorghe Alexianu) - מושל טרנסניסטריה. נידון למוות והוצא להורג ב-1 ביוני 1946.

נאשמים שעונשם הומתק:

  • קונסטנטין פנטזי (Constantin Pantazi) - שר ההגנה. עונש מוות הומר במאסר עולם.
  • ראדו לקה (Radu Lecca) - נציג הממשלה לענייני יהודים. עונש מוות הומר במאסר עולם.
  • אאוגן קריסטסקו (Eugen Cristescu) - ראש שירות המודיעין המיוחד (SSI). עונש מוות הומר במאסר עולם.

נאשמים שנשפטו בהיעדרם:

  • הוריה סימה (Horia Sima) - מפקד הלגיונרים. נידון למוות בהיעדרו.
  • מיכאי סטורדזה (Mihai Sturdza) - שר חוץ לגיונרי. נידון למוות בהיעדרו.
  • יואן פרוטופופסקו (Ioan Protopopescu) - שר לגיונרי. נידון למוות בהיעדרו.
  • קורנליו גאורגסקו (Corneliu Georgescu) - שר לגיונרי. נידון למוות בהיעדרו.
  • קונסטנטין פפנאקה (Constantin Papanace) - שר לגיונרי. נידון למוות בהיעדרו.
  • ויקטור יאשינסקי (Victor Iașinschi) - שר לגיונרי. נידון למוות בהיעדרו.

הפוגרום ביאשי (יוני 1941) וההליכים המשפטיים

פוגרום יאשי, שהתרחש ב-29-30 ביוני 1941 (ובימים שלאחר מכן), היה אחד מאירועי הטבח הקשים ביותר נגד יהודים במלחמת העולם השנייה.רבבות יהודים נרצחו בעיר עצמה וב"רכבות המוות" שיצאו ממנה.לפי פסיקת בית המשפט במשפטי פושעי המלחמה בשנת 1948, נרצחו למעלה מ-10,000 יהודים.

האחראים המרכזיים לפוגרום:

  • יון אנטונסקו - הורה על הפעלת "טיהור" העיר מיהודים ב-19 ביוני 1941.
  • הגנרל ניקולאה סטאברסקו (Nicolae Stăvrescu) - מארגני הפוגרום ביאשי. היה אמור להישפט, אך לא הועמד לדין כי לחם לצד בעלות הברית.
  • אאוגן קריסטסקו - ראש ה-SSI, שירות המודיעין. נשפט ונידון במשפט קבוצת אנטונסקו.
  • יון ליסיאביץ' (Ion Lissievici) - מפקדי ה-SSI, הוזכר בהקשר לפוגרום יאשי והחזית המזרחית.
  • גאורגה קריסטסקו (Gheorghe Cristescu) - קצין SSI, נחקר בקשר לפוגרום יאשי.
  • המאיור יורגו פופסקו (Iorgu Popescu) - הרג סטודנט יהודי במהלך חקירה, לימים מונה לתובע ציבורי במשפטי פושעי המלחמה.

מי נשפט על הפוגרום ביאשי

במשפט הפוגרום ביאשי (1946), שנערך בידי Tribunalele Poporului, נשפטו 57 איש בסך הכל: שמונה מהדרג הצבאי הבכיר, מושל מחוז יאשי וראש עיריית יאשי, ארבעה אנשי צבא, 21 אזרחים ו-22 ז'נדרמים.
הנאשמים המרכזיים במשפט הפוגרום:
  • הגנרל אמנואיל ליאוביאנו (Emanoil Leoveanu) - המנהל הכללי של המשטרה
  • הגנרל גאורגה בארוזי (Gheorghe Barozzi) - מפקד ז'נדרמריה
  • הגנרל סטמאטיו (Stamatiu) - קצין בכיר
  • קולונל קוקולסקו (Coculescu) - מושל מחוז יאשי לשעבר
  • קולונל קפטארו (Captaru) - ראש עיריית יאשי לשעבר
  • גברילוביץ' קונסטנטין (Gavrilovici Constantin) - נהג לשעבר במוסך האוטובוסים של יאשי
165 עדים נקראו להעיד בדוכן העדים.רוב העדים היו ניצולי הפוגרום עצמו - יהודים ששרדו את הטבח בחצר המשטרה (Chestura) ואת "רכבות המוות".

משפטי המשך (1948)

בשנת 1948 נערכו הליכים משפטיים נוספים (לאחר פירוק בתי דין העם), שבהם נקבע כי למעלה מ-10,000 יהודים נרצחו בפוגרום יאשי.

עדויות מלאות מהפוגרום ומבית המשפט

עדותו של יאנקו צ'וקרמן - ניצול רכבת המוות יאשי-פודו אילואיי

יאנקו צ'וקרמן (Iancu Țucărman, נולד 30 באוקטובר 1922 ביאשי) היה מהנדס שהתגורר בבוקרשט.הוא היה אחד מניצולי "רכבת המוות" מיאשי לפודו אילואיי.מתוך 137 היהודים שהיו בקרון שלו, רק 8 שרדו.כך תיאר בעדותו את מה שהתרחש בקרון:
"הכניסו אותנו לקרונות, 100-150 איש בכל קרון.אני הועליתי לקרון שבו היו 137 איש.
בקרון שבו נכנסתי, כמו בקרונות רבים אחרים, הייתה שכבה של זבל פרות על הרצפה, ומעליה פיזרו סיד לבן.
פועל של תחנת הרכבת, לבוש מדים עם כובע אדום, ראה שהחלונות הקטנים של הקרון נפתחו כלפי פנים.הוא הביא סולם וקרשים, וסגר מבחוץ את כל החלונות הקטנים האלה, ובכך צמצם את האפשרות לקבל אוויר רענן בקרון.
הרכבת יצאה לדרך.הזבל והסיד פלטו חום איום.כולנו, הסגורים בקרון, התחלנו להפשיט את בגדינו, חלקנו נשארו לאחר זמן אפילו עירומים.אז הבנו שמשהו טרגי עומד לקרות.הרכבת המשיכה בדרכה עם עצירות רבות ומעברים למסילות משניות.היה קיץ חם מאוד; החום בקרון נעשה בלתי נסבל.בלי אוויר ובלי מים, לאחר חצי שעה ראשונה כבר היה לנו את ההרוג הראשון.
חלק, צמאים מאוד, התחילו לשתות את השתן של עצמם, חלק איבדו את שפיותם וזרקו עצמם על אחרים, מחפשים בייאוש ובדליריום טיפת מים מקצה אחד של הקרון לקצה השני.לא יכולת לדעת מי מת ומי עדיין בחיים.
בשעה 14:00, לאחר תשע שעות של ייסורים, שנראו לי כנצח, הרכבת עצרה בפודו אילואיי, תחנת רכבת קטנה.דלתות הקרון נפתחו.מהקרון שלנו רק 8 ניצולים יצאו, שאר ה-129 נפטרו, חנוקים ומיובשים."
רכבת המוות לקלראשי הגיעה ליעדה רק לאחר 7 ימים.ניצולי רכבות המוות הוחזקו במחנות בפודו אילואיי ובקלראשי, ויכלו לחזור לבתיהם רק לאחר שישה חודשים.
הערה היסטורית: העלאת יהודים לקרונות בקר חתומים הרמטית, שחלונותיהם הקטנים נסגרו מבחוץ בקרשים, והרג על ידי חנק והתייבשות - הייתה שיטה שבה נעשה שימוש ברומניה בלבד, ולא בשום מקום אחר באירופה.

עדותו של ליונל פליס - ילד בן 6 בזמן הפוגרום

ליונל פליס (Lyonell Fliss), בן 91 בעת מתן עדותו, היה אחד מהניצולים הבודדים של הטבח ביאשי.הוא היה ילד בן 6 בלבד בעת הפוגרום.הוריו, לופו ועדה, התגוררו בדירה בקומה הראשונה בבניין ברחוב ברטיאנו, במרכז יאשי.כך תיאר את חוויותיו:
"בשחר יום ראשון, 29 ביוני 1941, כשעדיין ישנו כולנו בדירתנו, נשמעו יריות מהרחוב, ואחריהן צעקות ויללות שהעירו אותנו.אמי הבינה מיד מה מתרחש וצעקה באימה: 'פוגרום!'.אני, שמעולם לא שמעתי מילה זו, לא הבנתי מה היא אומרת, אך הבנתי שאין מדובר במשהו טוב.אז אמרה אמי שנתחבא מתחת למיטה בחדר השינה שלהם, וביקשה שלא אדבר, לא אתעטש או אשתולל ולא אזוז.זה לא נראה לי קשה, כי לעתים קרובות כששיחקנו 'מחבואים' עשיתי בדיוק כך."
"לא עבר זמן רב ושמענו נקישות חזקות באגרוף בדלת הכניסה לדירה וקול צעק שנפתח.זה היה קולו של אנאקה, מנהל הבניין.כשראה שאיננו פותחים התחיל לקלל ולאיים, ואחר כך הלך וחזר עם גרזן שבו פרץ את הדלת ונכנס לדירה מקלל שאינו רואה אותנו.אנחנו רעדנו מחבואים מתחת למיטה כשאנאקה התחיל לבזוז את ביתנו.לבסוף עזב מקלל עם חבילה שעשה מכיסוי המיטה שמעלינו."
"כשהגענו לחצר המשטרה (Chestura), מבפנים נשמעו יריות, וכשהשער נפתח יכולתי לראות מדרגת גופות ואיש מלא דם שישב על המרצפת נשען בגבו על המדרגה, והתחנן שיירו בו עוד כדור כדי שהכל יגמר.אמי הבינה איזו גורל מצפה לנו וניגשה לקצין רומני בכניסה, כרעה ברך לפניו, לקחה את ידו ונשקה אותה ואמרה לו בוכה: 'אדוני הקצין, אותי ואת בעלי תוכל להכניס בשער, אך את הילד הזה אני מתחננת שתשאיר בחוץ ותאמץ אותו.הוא יאהב אותך כל חייו!' הקצין, שהיה צעיר, עזר לה לקום ואמר: 'גברתי, אנא, אל תבכי, אחפש דרך לעזור לכם.' והוא עמד בדיבורו."
אביו של ליונל שהה יום ולילה במרתף המשטרה, ואילו רוב הגברים שהוחזקו ב-Chestura נלקחו לתחנת הרכבת והועלו ל"רכבות המוות".שניים מדודיו של ליונל היו בין המועלים לרכבות המוות.אחד מהם הציל את חייו של השני במחיר חייו שלו, כשנתן לו את היקר מכל באותה שעה: את השתן שלו.

עדותו של אדריאן ראדו-צ'רניה - עדות ניצול

אדריאן ראדו-צ'רניה (Adrian Radu-Cernea) היה צעיר שלווה ומאוהב בן 20 בלבד בעת הפוגרום.ספרו "פוגרום יאשי: עדות עד" (Pogromul de la Iași.Depozitie de martor) יצא בהוצאת Hasefer.הספר נטול כל דיסקורס תומך, ומציע רק את העדות הערומה של הזוועות הקסנופוביות והאנטישמיות.בהקדשת הספר כתב:
"לזכר אבי, טוביאס צוויבק, שהיה מעדיף פעמים רבות למות ברכבת יאשי-קלראשי וחטא במחנה, קורא את תפילת הקדיש לזכר נפטרים, מאמין שאני, בנו היחיד, מת ב-Chestura של יאשי."
בין 28 ביוני ל-6 ביולי 1941 נרצחו ביאשי למעלה מ-10,000 יהודים בידי אנשי משטר אנטונסקו, וכ-2,200 נוספים מתו ב"רכבות המוות" מצמא וחנק.

תזכיר הגנרל ליאוביאנו לאנטונסקו (2 ביולי 1941)

הגנרל אמנואיל ליאוביאנו (Emanoil Leoveanu), המנהל הכללי של המשטרה, הגיש תזכיר למרשל אנטונסקו ב-2 ביולי 1941.בתזכיר זה, שהפך לימים לראיה מרכזית במשפט, נכתב בין היתר:
"לא היו פצועים ולא הרוגים בקרב הכוחות הרומניים שלפי הטענה ירו בהם, ולא נמצאו סימני כדורים על הבתים או החלונות.
גם לגרמנים לא היו הרוגים או פצועים.כתוצאה מכך, מה שנקרא 'התקפה' היה סימולקרה שבוצעה בנשק צעצוע (במקום מצאו תרמילים מסוג זה, ונפצים שדימו ירי נשק אוטומטי).
אני משער שהתוקפים היו לגיונרים וגנבים שרצו ליצור פאניקה, כדי לבזוז לאחר מכן.הם יכלו להיעלם בחשיכה מבלי להתגלות."
תזכיר זה מוכיח כי ההצדקה הרשמית לפוגרום - הטענה שיהודים ירו על חיילים רומנים וגרמנים ושידרו אותות אור למטוסים סובייטיים - הייתה שקר מוחלט שנועד להצדיק את הטבח.

ויוריקה אגאריץ' - רומנייה שהצילה יהודים

ויוריקה אגאריץ' (Viorica Agarici) הייתה רומנייה שעבדה בתחנת הרכבת רומאן.היא שמעה אנשים גונחים ברכבת שהובילה ניצולי פוגרום יאשי, והצליחה לשכנע את השומר לפתוח את דלתות הקרונות ולתת מים ליהודים הגוססים והצמאים.
כפי שכתב הרב הראשי ד"ר אלכסנדרו שפרן (Dr.Alexandru Safran), לימים הרב הראשי של ז'נבה: "אישה זו, כמו רומנים מצילים רבים אחרים, מייצגת את הנפש הרומנית באותם זמנים של סבל יהודי."

מרקו טראיאן - רומני נוצרי ברכבת המוות

בין ניצולי רכבת המוות לפודו אילואיי היה, כאירוניה הגורל, גם אזרח רומני נוצרי בשם מרקו טראיאן (Marcu Traian), שהושלך בטעות לרכבת על ידי הפושעים.לאחר שזיהו אותו על סמך תעודת הנישואין שלו מס' 47/1940, הז'נדרמים אפשרו לו לחזור הביתה.

סטטיסטיקת המשפטים

  • סך הכל נבדקו: כ-2,700 מקרים של חשודים בפשעי מלחמה
  • הוגשו כתבי אישום: כמחצית מהמקרים
  • הורשעו: 668 איש (רבים בהיעדרם)
  • סניף בוקרשט: הרשיע 187 איש
  • סניף קלוז': הרשיע 481 איש (מתוכם 370 הונגרים, 83 גרמנים, 26 רומנים, 2 יהודים)
  • סניף קלוז' גזר דין מוות: 100 איש; מאסר עולם: 163 איש
  • סניף בוקרשט גזרי דין מוות (בממלכה הישנה ודרום טרנסילבניה): 48, מתוכם רק 4 בוצעו בפועל
  • הוצאות להורג בפועל ברומניה: 4 בלבד (אנטונסקו, מיכאי אנטונסקו, וסיליו, אלכסיאנו)

חנינות והקלות

רבים מהנידונים שוחררו בין השנים 1958-1962, ובייחוד בחנינות 1962-1964, כאשר המשטר הלאומי-קומוניסטי זקוק היה לנטיותיהם הלאומניות של האסירים הפוליטיים.בתחילת שנות ה-50, צו מיוחד איפשר שחרור מוקדם של אסירים ש"התנהגותם הייתה טובה" גם אם נידונו למאסר עולם בגין פשעים נגד יהודים.

היכן נמצאים המסמכים והפרוטוקולים

1. הארכיון הלאומי של רומניה (Arhivele Naționale ale României)

  • Fond 3140 - "Rechizitorii, declarații și stenograme ale proceselor unor criminali de război și personalități burgheze" (כתבי אישום, הצהרות ופרוטוקולים/סטנוגרמות של משפטי פושעי מלחמה), 1916-1961.
  • סניף מחוז יאשי - מחזיק בתיקים מקומיים שעשויים לכלול הליכים משפטיים מקומיים.
  • אתר: https://arhivelenationale.ro/site

2. מוזיאון השואה האמריקני (USHMM) - אוסף דיגיטלי

  • RG-25.004M - רשומות נבחרות משירות המודיעין הרומני (SRI). סדרה 2: "War crime trials, court investigations and decisions, 1946-1948".
  • האוסף מזכיר במפורש את הפוגרום ביאשי, כולל חקירות של ראשי שירות המודיעין (SSI): אאוגן קריסטסקו, גאורגה קריסטסקו (פוגרום יאשי), ויון ליסיאביץ' (SSI, פוגרום יאשי).
  • 127,162 תמונות דיגיטליות + 274 גלילי מיקרופילם.
  • נגיש בחדר הקריאה של USHMM. קישור: https://collections.ushmm.org/search/catalog/irn507350

3. יד ושם

  • דו"ח הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה, פרק "משפטי פושעי המלחמה".
  • גרסה רומנית: https://wwv.yadvashem.org/yv/pdf-drupal/en/report/romanian/1.12-postwar-trials-revazut-gina.pdf
  • גרסה אנגלית: https://wwv.yadvashem.org/yv/pdf-drupal/en/report/english/1.12-trials-of-war-criminals.pdf

4. מקורות מודפסים

  • "Poporul Acuză!" (1945) - כתב האישום של המשפט הראשון. הוצאת Apărării Patriotice, בוקרשט.
  • Marcel Dumitru-Ciucă (עורך), "Procesul Mareșalului Antonescu: Documente", הוצאת Saeculum I.O., בוקרשט, 1995.
  • Stefan Cristian Ionescu, "'These Are not Ordinary Criminals!' The First War Crimes Trial at the People's Tribunal and Its Implications in Post-Holocaust Romania", Central European History, 2025.
  • Marcu Rozen, "The Holocaust in Romania Under the Antonescu Government" - פרק "רכבות המוות מיאשי".
  • Adrian Radu-Cernea, "Pogromul de la Iași. Depozitie de martor", הוצאת Hasefer.

הערה חשובה לחוקרים

על פי דו"ח יד ושם, הגנרל ניקולאה סטאברסקו, מארגני הפוגרום ביאשי (יוני 1941), היה אמור להישפט על תפקידו בפוגרום, אך לא הועמד לדין כיוון שלחם לצד בעלות הברית לאחר הפיכת 23 באוגוסט 1944.זו דוגמה לכך שלא כל האחראים לפוגרום ולפשעים נשפטו, וחלקם נמלטו מאחריות משפטית מסיבות פוליטיות.
חלק מהנידונים בהיעדרם מעולם לא נתפסו ועונשם לא בוצע, ביניהם מפקד הלגיונרים הוריה סימה ושרי ממשלתו הלגיונרית של ברומניה.

אינדקס שמות

נאשמים שהוצאו להורג (1946)

  • אנטונסקו, יון (Ion Antonescu) - מרשל, שליט רומניה
  • אנטונסקו, מיכאי (Mihai Antonescu) - שר חוץ
  • וסיליו, קונסטנטין ז. (Constantin Z. Vasiliu) - מפקח הז'נדרמריה
  • אלכסיאנו, גאורגה (Gheorghe Alexianu) - מושל טרנסניסטריה

נאשמים שעונשם הומתק

  • פנטזי, קונסטנטין (Constantin Pantazi) - שר ההגנה
  • לקה, ראדו (Radu Lecca) - נציג לענייני יהודים
  • קריסטסקו, אאוגן (Eugen Cristescu) - ראש ה-SSI
  • מצ'יצ'י, ניקולאה (Nicolae Macici) - גנרל, אודסה

נאשמים בהיעדרם

  • סימה, הוריה (Horia Sima) - מפקד הלגיונרים
  • סטורדזה, מיכאי (Mihai Sturdza) - שר חוץ לגיונרי
  • פרוטופופסקו, יואן (Ioan Protopopescu)
  • גאורגסקו, קורנליו (Corneliu Georgescu)
  • פפנאקה, קונסטנטין (Constantin Papanace)
  • יאשינסקי, ויקטור (Victor Iașinschi)

נאשמי משפט הפוגרום ביאשי (1946)

  • ליאוביאנו, אמנואיל (Emanoil Leoveanu) - המנהל הכללי של המשטרה
  • בארוזי, גאורגה (Gheorghe Barozzi) - מפקד ז'נדרמריה
  • סטמאטיו (Stamatiu) - גנרל
  • קוקולסקו (Coculescu) - קולונל, מושל מחוז יאשי לשעבר
  • קפטארו (Captaru) - קולונל, ראש עיריית יאשי לשעבר
  • גברילוביץ', קונסטנטין (Gavrilovici Constantin) - נהג במוסך האוטובוסים של יאשי

אחראים לפוגרום יאשי

  • סטאברסקו, ניקולאה (Nicolae Stăvrescu) - גנרל, מארגני הפוגרום; לא נשפט
  • קריסטסקו, גאורגה (Gheorghe Cristescu) - קצין SSI; נחקר
  • ליסיאביץ', יון (Ion Lissievici) - מפקד SSI; נחקר
  • פופסקו, יורגו (Iorgu Popescu) - מאיור; תובע לימים

ניצולים ועדים

  • צ'וקרמן, יאנקו (Iancu Țucărman) - ניצול רכבת המוות יאשי-פודו אילואיי
  • פליס, ליונל (Lyonell Fliss) - ניצול הפוגרום, היה ילד בן 6
  • ראדו-צ'רניה, אדריאן (Adrian Radu-Cernea) - ניצול, מחבר הספר "פוגרום יאשי: עדות עד"
  • צוויבק, טוביאס (Tobias Zwieback) - אביו של אדריאן ראדו-צ'רניה; נספה ברכבת יאשי-קלראשי

מצילים

  • אגאריץ', ויוריקה (Viorica Agarici) - רומנייה שהצילה יהודים בתחנת רומאן
  • שפרן, אלכסנדרו (Alexandru Safran) - הרב הראשי, תיעד את מעשיה של אגאריץ'

תובעים ושופטים

  • בונאצ'יו, אברם (Avram Bunaciu) - תובע ציבורי ראשי
  • מאטיי, ניקולאה (Nicolae Matei) - שופט, נשיא בית המשפט
  • פטרשקנו, לוקרצ'יו (Lucrețiu Pătrășcanu) - שר המשפטים
  • ברוקאן, סילביו (Silviu Brucan) - תובע כללי במשפטי פושעי המלחמה

מאת: צוות ווארצל

האם מאמר זה עזר לך?

האם מאמר זה עזר לך?