דלג לתוכן

ווארצל

סרטיפיקטיםעלייה לפלסטינההצנטרלה היהודיתהחלוץהכשרהמכבייאשיבוקרשטמלחמת העולם השנייה

תיק מס׳ 134: הצנטרלה היהודית וסרטיפיקטי העלייה - מאבק על תעודות חיים (1933-1943)

תיק מנהלי מס׳ 134 של הצנטרלה היהודית ברומניה חושף ארבעה מסמכים הקשורים למאבק על סרטיפיקטי עלייה לפלסטינה: הצעת רפורמה בחלוקת התעודות (1933), מכתב אישי מרגש של ותיק ציוני שנמחק מרשימת העולים (1943), ושני מכתבים פנימיים מ-1941 חושפים את הרשת הציונית הפעילה בבוקרשט עד לפוגרום יאשי.
תיק מס׳ 134: הצנטרלה היהודית וסרטיפיקטי העלייה - מאבק על תעודות חיים (1933-1943)

רקע היסטורי: סרטיפיקטים לפלסטינה - המאבק על תעודות העלייה

בין שנות ה-30 לשנות ה-40 של המאה ה-20, שלטת בריטניה המנדטורית על פלסטינה הגבילה בחומרה את העלייה היהודית באמצעות מנגנון "הסרטיפיקטים" - תעודות כניסה שהוקצו לפי מכסות שנתיות.הסוכנות היהודית חילקה את הסרטיפיקטים בין ארגוני העלייה השונים, ואלה היו חייבים להקצותם לחלוצים שהוכיחו את כשירותם - בעיקר דרך הכשרה חקלאית (הכשארה).
ברומניה, שהיתה בית לאחת מהקהילות היהודיות הגדולות באירופה (כ-800,000 נפש), התנהל מאבק מר ומתמשך על חלוקת הסרטיפיקטים.ארגוני "החלוץ", "הכשרה", "מכבי" ו"מזרחי" התחרו זה בזה על כל תעודה שנקצבה לרומניה.עבור כל חלוץ - תעודה אחת פירושה חיים; אי-קבלתה פירושה הישארות תחת משטר אנטונסקו ולעיתים מוות.
התיק שלפנינו חושף את העולם הפנימי של מאבק זה: ארגונים שנלחמים על נוסחת חלוקה הוגנת, אנשים שנמחקו מרשימות בשל סכסוכים אישיים, ובחורים צעירים שהוכשרו בחוות חקלאיות בציפייה לתעודה שאולי לא תגיע לעולם.

המסמך: תיק מס׳ 134 - הצנטרלה היהודית ברומניה

מקור: הצנטרלה היהודית ברומניה (Centrala Evreilor din România)
תיק: מס׳ 134, 4 דפים
תאריכים: 29 בדצמבר [1933?] - 23 בנובמבר 1943
נושאים: סרטיפיקטים לעלייה לפלסטינה; ארגון "החלוץ"; הכשרה חקלאית; מחלוקות פנימיות
התיק מכיל ארבעה מסמכים:
  1. מכתב ה"חלוץ" ברומניה - הצעה לרפורמה בחלוקת הסרטיפיקטים (29 בדצמבר, ככל הנראה 1933)
  2. מכתבו של אברם סבסה מיאשי - בקשה לאחזרת מקומו ברשימת הוותיקים (23.11.1943)
  3. מכתבו הראשון של ס. מיסראהי מבוקרשט - דיווח על פעילות ציונית ועדכון ארגוני (5.4.1941)
  4. מכתבו השני של ס. מיסראהי מבוקרשט - ענייני ארגון הנוער והכשרה (3.4.1941)

מסמך א׳: הצעת רפורמה בחלוקת הסרטיפיקטים (29 בדצמבר [1933])

שולח: ארגון "החלוץ" ברומניה - הנשיאות, קישינב
נמען: קונגרס ארגון "החלוץ" ברומניה, קישינב
נושא: שיטת חלוקת הסרטיפיקטים לחלוצים

תוכן המכתב

המכתב פותח בביקורת חריפה על המנגנון הקיים לחלוקת הסרטיפיקטים: לפי השיטה הנהוגה, כל ארגון מקבל תעודות יחסית למספר החלוצים הרשומים בו.תוצאה בלתי נמנעת: כל ארגון מנסה לרשום כמה שיותר חלוצים - גם אם אינם עוברים הכשרה אמיתית - רק כדי לצבור תעודות.זה פוגע בסלקציה האיכותית ומעלה לראש הרשימה אנשים שאינם ראויים.

ההצעה לרפורמה

בתור "ניסוי", מציעה נשיאות "החלוץ":
  • לשנת 1934 - הסרטיפיקטים לא יוקצו לפי מספר החלוצים הנוכחי
  • אלא לפי מספר החלוצים שעברו הכשרה (הכשארה) בפועל בשנת 1933
  • כלומר: איכות ההכשרה ולא כמות ההרשמות תהיה הקריטריון
ההצעה מציינת כי גם "הוו.חיבורי" (H.Chivori) העלה הצעה דומה.

חתימה

הנשיא: הצ'ק ווסמץ (Hazeck Weomatz) - ראש "הועד הפועל מכבי רומניה"

חשיבות היסטורית

מסמך זה חושף כיצד כבר בשנת 1933 הבינו מנהיגי "החלוץ" שמנגנון הסרטיפיקטים יצר תמריצים מעוותים: ארגונים היו מנפחים את רשימות חבריהם כדי להשיג יותר תעודות, על חשבון הכשרה אמיתית.הרפורמה המוצעת - חלוקה לפי ותיקי ההכשרה - נועדה להחזיר את האיכות לראש סדר העדיפויות.

מסמך ב׳: מכתבו של אברם סבסה - "הוותיק שנמחק" (23.11.1943)

שולח: אברם סבסה (Avram Sabba), יאשי, רחוב קוזה 34
נמען: הרמן ה.
גולד (Herman H.Gold), בוקרשט
תאריך: 23 בנובמבר 1943
נספחים: 11 מסמכים, ביניהם שלוש רשימות של המיסראהי

תוכן המכתב

זהו מסמך אישי ומרגש.אברם סבסה, לאחר 20 שנות פעילות ציונית, כותב כי הוועד המקומי לעלייה ביאשי - שמורכב מד"ר ה.קויילר (H.Coiler), גרימברג מולדובאן (Grimberg Moldovan) וארון שטיפל (Aron Stifel), רשם אותו ברשימת "וותיקים" לעלייה לפלסטינה.
אולם - אברם הנמו (Avram Hahamu), שנמצא בבוקרשט, דרש למחוק את שמו מהרשימה מתוך טינה ומניעים אישיים: "אנוכי מניע לו תמיד את כושר הציוני האידיאלי" - כלומר, הנמו תמיד ערער על זכותו להיחשב "ציוני אמיתי".

הבעיה

סבסה אינו יכול להגיע פיזית לבוקרשט כדי להגן על עצמו, ולכן הוא פונה להרמן גולד בבקשה להתערב בשמו.הוא מבקש שגולד יפנה אל:
  • ד"ר ס. מיסראהי (Ing. S. Misrahi) - מהנדס
  • אינג'. ה. אברם (Ing. H. Avram)
  • מוריץ גייגר (Moritz Gaigher)
כדי שיסייעו להחזיר את שמו ברשימת העולים.

ציטוט מרכזי

"אינני יכול להגיע לבוקרשט כדי להצדיק בעצמי את זכויותיי, ולכן אין לי מוצא אחר מלבד לפנות אליכם בבקשה לתמיכה היקרה שלכם"

מסמך ג׳: מכתבו הראשון של ס. מיסראהי (5 באפריל 1941)

שולח: אינג'.ס.מיסראהי (Ing.S.Misrahi), בוקרשט
נמען: חבר לא מזוהה
תאריך: 5 באפריל 1941

תוכן המכתב

מיסראהי כותב בנושא שתי סוגיות מרכזיות:
א. רשימת העולים (אליאה)
מיסראהי מסביר שלא ניתן היה לשלוח לסוכנות היהודית בפלסטינה את רשימות הוותיקים של "ברית מקנאים" ו"הכשרה" בצורה הנדרשת.הרשימה שיש ברשות "ברית מקנאים" ושל "הכשרה ממונדנאטי" נמסרה לנציג שלהם בג'נבה - אב. לנקה (Av.Lenke) - שעושה חלק מוועד הניהול לצורך אישור ומסירה.הוא מציין כי מצב ה"אליה מנוכר" (Aliath Hancar) אינו ברור עדיין.
ב. ארגון הפעילות הציונית המקומית
מיסראהי מדווח כי הם מיוצגים היטב בלשכה המקומית על ידי אב. לנקה (בוקרשט, רח׳ גריוויטאנולוי 5), ובוועד הפועל על ידי מ. ברגר (M.Berger, בוקרשט, רח׳ קרול 3).ניהול ענייני נוער ב"הכשרה" הוא בידי אינג'. ל. אברם (Ing.L.Avram, בוקרשט, רח׳ אולטני 6א).
מיסראהי מוסיף ומציין שמות נוספים הפעילים בתחומים שונים:
  • ה. איצלר (H. Itzler, בוקרשט, רחוב ואקארשטי 15א) - ענייני כלליים
  • ד"ר ל'ובנשטיין (Dr. Lowenstein, בוקרשט, רח׳ אנטון פאן 7) - ענייני חינוך
  • ענייני ארגון וה"כשרה" (c/o ארגון מיאסד, רח׳ אנטון פאן 7)
המכתב מסתיים בבקשה לשלוח אל הב. אינג'. פינקלשטיין (Ing.Finkelstein) מ"מלכאסות ארנית ברית מקנאים" (רח׳ יינארי 94) את המכתב שקיבל ממנו, כדי לשמור את הקשר.

מסמך ד׳: מכתבו השני של ס. מיסראהי (3 באפריל 1941)

שולח: אינג'.ס.מיסראהי (Ing.S.Misrahi), בוקרשט
נמען: סבסה (Sabsa)
תאריך: 3 באפריל 1941

תוכן המכתב

מיסראהי עונה לסבסה על מכתב קודם, ופותח בביקורת כנה:
"אני מכיר אותך כאדם חסר סבלנות ולכן חסר אורך-רוח לחכות לנסיעה. אין עדיין סרטיפיקטים. כאשר יהיו - אתה תהיה בחשבון. המתן בסבלנות ובאמון."
מיסראהי מזכיר כי ניהול ענייני הנוער בהכשרה הוא בידי אינג'. ל. אברם, ומבצע עדכון כולל על מצב האנשים:
חדשות: ב-1 באפריל 1941 הוקם בבוקרשט "הכשרת מנודנאטי" לקיץ - אנשים בגיל 14-20 שעשו חלק מהתנועה הציונית ומ"ברית מקנאים" יועברו אליה.המיקום שבו יוכשרו יסתיים בעוד 8-10 ימים ואז יוכלו לקבל את כל האמצעים הדרושים.
מיסראהי מציין את חוות סילברמן שאליה יגיעו כמה מהאנשים, ומבקש מסבסה להתעדכן על ההתפתחויות.
מיסראהי כולל ביקורת אישית חריפה על סבסה:
"אני רואה אותך כנער בעל-נשמה, לא 'כלב' פרובינציאלי. כאשר משהו לא נעשה לרצונך - אתה שופך על כולם. זוהי טעות."

אנשים המוזכרים בתיק

1. הצ'ק ווסמץ (Hazeck Weomatz)

תפקיד: נשיא הועד הפועל מכבי רומניה (Presedinte, Executiva Macabi Romania).
חתום על המכתב הראשון בתיק, שנשלח מקישינב לקונגרס "החלוץ".
יוזם הצעת הרפורמה לחלוקת הסרטיפיקטים.דמות מרכזית בתנועת "מכבי" ברומניה.

2. ה. חיבורי / חיבוני (H. Chivori)

תפקיד: פעיל בארגון "החלוץ".
הוזכר כמי שהציע גם הוא הצעה דומה לרפורמה בשיטת חלוקת הסרטיפיקטים.

3. אברם סבסה (Avram Sabba)

מקום מגורים: יאשי, רחוב קוזה 34.
תפקיד: פעיל ציוני ותיק בעל 20 שנות פעילות.

שולח את מכתב הערעור על מחיקתו מרשימת הוותיקים.
עיקר פעילותו ביאשי, ומייחס את מחיקתו לטינה אישית של הנמו.

4. הרמן ה. גולד (Herman H. Gold)

מקום מגורים: בוקרשט.
תפקיד: פעיל ציוני בכיר בבוקרשט, אליו פנה סבסה בבקשת התערבות.

המכתב של סבסה מופנה אליו ישירות.

5. ד"ר ה. קויילר (Dr. H. Coiler)

תפקיד: רופא שיניים (Dentist); חבר ועד מקומי לעלייה ביאשי.
אחד משלושת חברי הוועד המקומי לעלייה שרשמו את סבסה ברשימת הוותיקים.
מזוהה כ"מנהיג בלשכה המחוזית ובקהילת יהודי יאשי".

6. גרימברג מולדובאן (Grimberg Moldovan)

תפקיד: מנהיג בלשכה המחוזית ובקהילת יהודי יאשי.
חבר שני של הוועד המקומי לעלייה ביאשי שרשם את סבסה.

7. ארון שטיפל (Aron Stifel)

תפקיד: מנהיג בלשכה המחוזית ובקהילת יהודי יאשי.
חבר שלישי של הוועד המקומי לעלייה ביאשי.

8. אברם הנמו (Avram Hahamu)

מקום מגורים: בוקרשט.
תפקיד: פעיל ציוני; הדמות האנטגוניסטית במכתב סבסה.

לטענת סבסה, דרש למחוק את שמו מרשימת הוותיקים מתוך מניעים אישיים.
מיסראהי מכנה אותו בשם "הנמו" ומרמז שהוא מנהל קשר עם הסוכנות היהודית.

9. אינג'. ס. מיסראהי (Ing. S. Misrahi)

מקום מגורים: בוקרשט.
תפקיד: מהנדס; פעיל מרכזי בתנועת "הכשרה" ו"ברית מקנאים" בבוקרשט.

שולח שני מכתבים בתיק - אל "חבר" לא מזוהה ואל סבסה.
מיסראהי מופיע גם במכתב סבסה כאחד ממי שמתבקשים להתערב לטובתו.

10. אינג'. ה. אברם (Ing. H. Avram)

מקום מגורים: בוקרשט.
תפקיד: מהנדס; פעיל ציוני.
מוזכר כמי שמתבקש להתערב בעניין סבסה.

11. מוריץ גייגר / גאיגר (Moritz Gaigher)

תפקיד: פעיל ציוני בבוקרשט.מוזכר כמי שמתבקש להתערב בעניין סבסה.

12. אב. לנקה (Av. Lenke)

כתובת: בוקרשט, רחוב גריוויטאנולוי 5.
תפקיד: נציג "ברית מקנאים" ו"הכשרה ממונדנאטי" בג'נבה; חבר ועד הניהול.

אחראי על מסירת רשימות העולים לג'נבה לצורך קבלת אישורים.

13. מ. ברגר (M. Berger)

כתובת: בוקרשט, רחוב קרול 3.
תפקיד: נציג "ברית מקנאים" בוועד הפועל.

14. אינג'. ל. אברם (Ing. L. Avram)

כתובת: בוקרשט, רחוב אולטני 6א.
תפקיד: אחראי על ניהול ענייני הנוער בארגון "הכשרה" בבוקרשט.

15. ה. איצלר (H. Itzler)

כתובת: בוקרשט, רחוב ואקארשטי 15א.
תפקיד: איש קשר לענייני ציוניות כלליים.

16. ד"ר לובנשטיין (Dr. Lowenstein)

כתובת: בוקרשט, רחוב אנטון פאן 7.
תפקיד: אחראי על ענייני חינוך בתנועה הציונית.

17. אינג'. פינקלשטיין (Ing. Finkelstein)

כתובת: "מלכאסות ארנית ברית מקנאים", רחוב יינארי 94.
תפקיד: פעיל בתנועת "ברית מקנאים"; מקיים תכתובת עם מיסראהי.

18. סילברמן (Silberman)

תפקיד: מנהל חווה חקלאית.מוזכר כמי שייאסוף חלק מהחלוצים שיגיעו להכשרה.

19. רוזנשטיין (Rosenstein)

תפקיד: חבר תנועה.מוזכר בהקשר של פעילות "ברית מקנאים".

המונחים הציוניים בתיק

| מונח | הסבר | |------|------| | חלוצים (Halutzim) | צעירים יהודים שהתכשרו לעלייה לפלסטינה | | הכשרה (Hacshara) | הכשרה מקצועית - בעיקר חקלאית - כהכנה לעלייה | | סרטיפיקט (Certificat) | תעודת כניסה לפלסטינה המנדטורית שהוצאה על ידי הבריטים | | וותיקים (Vatikim) | עולים ותיקי הציונות שהיו זכאים לקדימות ברשימות העלייה | | אליה מנוכר (Aliyath Hancar) | עלייה בהיתר מיוחד; כינוי להסדרי עלייה ספציפיים | | ברית מקנאים / ברית מקנסים | ארגון ציוני לנוער יהודי ברומניה |

מסקנה

תיק מס׳ 134 של הצנטרלה היהודית מחזיר אותנו לעולמם הפנימי של פעילי ציון ברומניה בתקופת הסערה.שלושה חוטים נרקמים בתיק יחדיו:
החוט הראשון - מאבק ארגוני: כבר ב-1933 הבינו מנהיגי "החלוץ" שהמרדף אחרי סרטיפיקטים מעוות את התנועה.הצעת הרפורמה של הצ'ק ווסמץ - לחלק תעודות לפי ותיקי ההכשרה ולא לפי מספר הנרשמים - הייתה ניסיון להחזיר את הציונות לעקרונותיה.
החוט השני - מאבק אנושי: מכתבו של אברם סבסה מ-1943 הוא מסמך נוקב.גבר שהקדיש 20 שנים לתנועה הציונית מוצא את עצמו מחוק מרשימת הוותיקים בגלל אויב אישי - ואינו יכול אפילו להגיע לבוקרשט לדון על כך.ב-1943, כשהמשטר הרומני כבר רצח רבבות יהודים בטרנסניסטריה, כל תעודה היתה בין חיים למוות.
החוט השלישי - ארגון בשדה: מכתביו של מיסראהי מ-1941 חושפים רשת ציונית ערה ופעילה בבוקרשט - עם כתובות מדויקות, שמות אחראים, חוות הכשרה מתפקדות.ב-3 ובחמישה באפריל 1941, בעוד אנטונסקו מכין את "פוגרום יאשי" (שיתרחש ביוני אותה שנה), מיסראהי עדיין מתכנן הכשרות קיץ לנוער בגיל 14-20.
זוהי עדות לנחישות המופלאה של הציונות הרומנית - שפעלה עד הרגע האחרון, גם כשהסכנה הייתה ממשית ומיידית.

מאת: מערכת VORTSL

האם מאמר זה עזר לך?

האם מאמר זה עזר לך?