גטו קישינב: רישום, כליאה וגירוש יהודי בסרביה (1941)
ביולי 1941, מיד לאחר כיבוש בסרביה על ידי הצבא הרומני-גרמני, החל תהליך שיטתי של רישום, כליאה וגירוש האוכלוסייה היהודית.המסמכים מהארכיון הלאומי של מולדובה (פונד 706) מתעדים את השלבים השונים של תהליך זה, שהוביל להשמדת עשרות אלפי יהודים.
שלב 1: פקודת הרישום (24 ביולי 1941)
מסמך: פונד 706, מלאי 1, תיק 22, עמוד 14
הגנרל ק. ג'. וויקולסקו (General C. Gh. Voiculescu), מפקד הכוחות הרומניים בבסרביה, הוציא פקודה המורה על רישום מלא של האוכלוסייה היהודית בכל יישובי בסרביה.זהו הצעד הראשון בשרשרת שהובילה לגירוש המוני.
הרישום איפשר לשלטונות:
- לדעת בדיוק כמה יהודים נמצאים בכל יישוב
- לתכנן את הגירוש בצורה שיטתית
- להחרים רכוש יהודי לפני הגירוש
- לזהות גברים בגיל גיוס לעבודות כפייה
ההקשר ההיסטורי
ב-22 ביוני 1941 פלשה גרמניה הנאצית לברית המועצות (מבצע ברברוסה), ורומניה הצטרפה למתקפה.תוך שבועות ספורים נכבשה בסרביה על ידי הצבא הרומני-גרמני.מיד לאחר הכיבוש, החלו הרשויות הרומניות במדיניות שיטתית של רדיפת יהודים.
יון אנטונסקו (Ion Antonescu) הורה על "ניקוי השטח" (curățirea terenului) - פקודה שפורשה כרשות לרצח יהודים ללא משפט.אלפי יהודים נרצחו ברחובות, בבתיהם ובשדות בחודשים הראשונים שלאחר הכיבוש.
שלב 2: הקמת גטו קישינב
לאחר הרישום, רוכזו יהודי קישינב בגטו שהוקם בעיר.הגטו הוקם באזור העיר העתיקה והיה מוקף בגדר ובשמירה.התנאים בגטו היו:
- צפיפות קיצונית - אלפי אנשים בשטח קטן
- רעב - מנות מזון מזעריות, ללא אפשרות להשיג מזון נוסף
- מחלות - טיפוס, דיזנטריה, שחפת
- עבודות כפייה - גברים נשלחו לעבודות פרך
- התעללות - מכות, השפלות, והרג שרירותי
שלב 3: דו"חות על הפרות בגטו
מסמך: פונד 706, מלאי 1, תיק 69, עמודים 48-55
נספח 2 מתוך דו"ח רשמי המתעד הפרות ואי-סדרים בגטו קישינב.הדו"ח כולל:
עדויות על התעללות
- עדויות על התעללות ביהודים על ידי שומרים וחיילים רומנים
- מעשי שוד של רכוש יהודי - זהב, בגדים, ריהוט, מזון
- הרג של עצירים ללא משפט
- אונס של נשים יהודיות
- סחיטה - שוחד תמורת מזון או הגנה
- שחיתות בניהול הגטו - פקידים רומנים שלקחו כספים ורכוש
דו"ח ועדת החקירה
מסמך: פונד 706, מלאי 1, תיק 69 (1941)
ועדת חקירה הוקמה לבדיקת האי-סדרים בגטו קישינב.הדו"ח של הוועדה חושף:
- את התנאים הקשים בגטו
- את ההתעללות השיטתית בעצירים
- את השחיתות בניהול הגטו
- את מעשי הרצח והשוד
חברי הוועדה בחנו עדויות של עצירים, שומרים ופקידים רומנים.הדו"ח מפרט את ההפרות לפי סוג, תאריך ומיקום.
שלב 4: הוראות פינוי וגירוש
הוראות מפורטות לפינוי וגירוש האוכלוסייה היהודית:
פינוי מגטו קישינב
הוראות מפורטות לפינוי היהודים מגטו קישינב והעברתם לנקודות חצייה של נהר הדנייסטר לטרנסניסטריה.ההוראות כללו:
- כמות האנשים שיש לפנות בכל יום
- אמצעי התחבורה (רכבות, משאיות, הליכה ברגל)
- מה מותר לקחת (מעט מאוד - בגדים, מזון ליומיים)
- מה שיוחרם (כל הרכוש הנותר)
פינוי מדרום בסרביה
הוראות נפרדות לפינוי יהודי דרום בסרביה והעברתם לטרנסניסטריה.
מפות מסלול הגירוש
שני מסמכים ויזואליים המתעדים את נתיבי ההעברה:
- מפת מסלול הגירוש מדרום בסרביה - מסמך המציג את הנתיבים שבהם צעדו עשרות אלפי יהודים
- מפת מסלול הגירוש מבסרביה - מסמך נוסף המציג נתיבי העברה מאזורים שונים
שלב 5: העברה מהכפר לעיר
מסמך: פקודת המפקח האזורי של המשטרה בקישינב
פקודה המורה על העברת האוכלוסייה היהודית מהכפר לעירוני - צעד שנועד לרכז את היהודים בערים לקראת הגירוש.יהודים מכפרים קטנים חויבו לעבור לערים המחוזיות, שם רוכזו בגטאות או בנקודות איסוף.
שלב 6: מזכר על בעיות יהודי בסרביה (1941)
מסמך: מזכר (מקוטע) על בעיות היהודים בבסרביה מתחילת הכיבוש הרומני-גרמני.
מסמך זה מתעד את הבעיות המנהליות, המשפטיות והלוגיסטיות שעלו בטיפול באוכלוסייה היהודית הכבושה.הוא משקף את הגישה הבירוקרטית-אדמיניסטרטיבית של השלטון הרומני ל"שאלה היהודית" - גישה שבה בני אדם הפכו ל"בעיה" שיש ל"פתור".
הקשר היסטורי: גירוש יהודי בסרביה ובוקובינה
גירוש יהודי בסרביה ובוקובינה לטרנסניסטריה החל בספטמבר 1941 בפקודת יון אנטונסקו (Ion Antonescu).מיכאי אנטונסקו (Mihai Antonescu), סגן ראש הממשלה, היה האחראי העיקרי על ארגון הגירוש.
מספר המגורשים
עד סוף 1941 גורשו למעלה מ-150,000 יהודים לטרנסניסטריה.רבים מהם נספו במחנות ובגטאות שם מרעב, מחלות, מעשי טבח ותנאי חיים בלתי-אפשריים.
נקודות חצייה
הגירוש עבר דרך נקודות חצייה של נהר הדנייסטר:
- אטאקי (Ataki)
- סורוקה (Soroca)
- טיראספול (Tiraspol)
- מוהילב (Mohyliv-Podilskyi)
מחנות וגטאות בטרנסניסטריה
- בוגדנובקה (Bogdanovka) - מחנה השמדה, 30,000-54,000 הרוגים
- דומנובקה (Domanovka) - גטו ומחנה
- אקמצ'טקה (Acmecetca) - מחנה
- מוהילב (Mohyliv-Podilskyi) - גטו
- שרגורוד (Șargorod) - גטו
- מורפה (Murafa) - מחנה
עדות: משפחת פסקר מקישינב
אסתר גלבלמן (Ester Gelbelman), נולדה בשם פירה פסקר (Pira Paskar) ב-1926 בקישינב, העידה ביד ושם על חוויותיה:
"השואה החלה עבורי ב-1941, כשהתעוררתי למטוסים גרמנים בשמיים.כמה ימים לאחר מכן, החל הפצצת קישינב.משפחתי מצאה תחילה מחסה במרתף, אך מאוחר יותר עזבנו את העיר מפחד לעיירה בנדר (Bender, ברומנית Tighina), שם גרה דודתי.עם הגעתנו לא מצאנו את הדודה, והמשפחה חיה במנוסה במשך חודשים, ישנה בשדות תחת כיפת השמיים.לבסוף התיישבנו בגטו דומנובקה בין שאר היהודים, בתנאים מחפירים."
"בגיל ארבע עשרה, פוניתי מהגטו על ידי הצבא הרומני ונלקחתי לאתר ההרג בוגדנובקה, שם ראיתי את אחי הגדול אברם נורה על ידי חייל רומני.כשאמי ניסתה לעזור לו, הוכתה קשות.מאוחר יותר גם אמי נהרגה על ידי שוטרים, ואני, שהופרדתי מאחי הצעיר נחמן, מעולם לא מצאתי אותו."
אסתר הייתה השורדת היחידה של משפחתה. היא שרדה את בורות ההרג ואת מחנה הריכוז בוגדנובקה, ולבסוף עלתה לישראל ב-1973.
אישים מרכזיים
פקידים רומנים
- יון אנטונסקו (Ion Antonescu) - Conducător רומניה, הורה על "ניקוי השטח" ועל הגירוש לטרנסניסטריה. הוצא להורג ב-1946
- מיכאי אנטונסקו (Mihai Antonescu) - סגן ראש הממשלה, אחראי על ארגון הגירוש. הוצא להורג ב-1946
- הגנרל ק. ג'. וויקולסקו (General C. Gh. Voiculescu) - מפקד הכוחות הרומניים בבסרביה, הוציא את פקודת הרישום (24 ביולי 1941)
- ראדו ד. לקה (Radu D. Lecca) - הקומיסר הכללי לענייני יהודים
- המפקח האזורי של המשטרה בקישינב - הוציא את הפקודה להעברת יהודים מהכפר לעיר
- הגנרל ניקולאה צ'ופרקה (Nicolae Ciupercă) - שר ההגנה
קורבנות וניצולים
- אסתר גלבלמן (Ester Gelbelman / Pira Paskar) - ניצולת בוגדנובקה, נולדה 1926 בקישינב
- נחמן פסקר (Nakhman Paskar) - אחיה הצעיר של אסתר, אבד בשואה
- אברם פסקר (Abram Paskar) - אחיה הגדול של אסתר, נורה בבוגדנובקה בגיל 21
- אמם של אסתר, אברם ונחמן - נהרגה על ידי שוטרים בבוגדנובקה
- דודתה של אסתר בבנדר - לא נמצאה עם הגעת המשפחה
- יהודי קישינב שנרצחו בפוגרומים שלאחר הכיבוש
- יהודים שרוכזו בגטו קישינב
- יהודים שגורשו לטרנסניסטריה מעבר לדנייסטר
- 150,000+ המגורשים לטרנסניסטריה
- 30,000-54,000 הנרצחים בבוגדנובקה
- שומרי הגטו והחיילים הרומנים
- חברי ועדת החקירה של הגטו
- פקידים רומנים שניהלו את הגטו
- יהודים שהופיעו ברשימות הרישום והגירוש
- יהודים שהופיעו ברשימת היוצאים לפלשתינה (20 במאי 1943)
ארגונים
- הצבא הרומני - הכוח הכובש
- המשטרה הרומנית - אחראית על הרישום והגטו
- הז'נדרמריה הרומנית - אחראית על הגירוש
- הקומיסריון הכללי לענייני יהודים - הגוף הממשלתי שפיקח על היהודים
- הצנטרלה היהודית (Centrala Evreilor din România) - ארגון הגג היהודי שהוכרח לשתף פעולה
מקומות
- קישינב (Chișinău / Kishinev) - בירת בסרביה, מיקום הגטו
- בנדר (Bender / Tighina) - עיירה שאליה ברחה משפחת פסקר
- בסרביה (Basarabia) - האזור שנכבש
- טרנסניסטריה - אזור הגירוש מעבר לדנייסטר
- נהר הדנייסטר (Nistru) - גבול הגירוש
- בוגדנובקה (Bogdanovka) - מחנה השמדה
- דומנובקה (Domanovka) - גטו ומחנה
- מוהילב (Mohyliv-Podilskyi) - גטו
- אטאקי (Ataki) - נקודת חצייה
- סורוקה (Soroca) - נקודת חצייה
- טיראספול (Tiraspol) - נקודת חצייה
מקור
המסמכים זמינים באתר הארכיון הלאומי של מולדובה: https://doc.arhiva.gov.md/indexh.php
מקורות משניים
- דו"ח הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה (ועדת אלי ויזל, 2004)
- מתתיאס קארפ, הספר השחור (1946)
- יד ושם - עדות אסתר גלבלמן
- EHRI - ארכיונים מקושרים