גאוגרפיה וגבולות: היכן נמצאת רומניה וכיצד השתנו גבולותיה
רומניה שוכנת במזרח אירופה, בצפון־מזרח חבל הבלקן, וגובלת בבולגריה מדרום, בסרביה ובהונגריה ממערב, באוקראינה מצפון, ברפובליקת מולדובה ממזרח, ובים השחור מדרום־מזרח.המדינה המודרנית מורכבת מארבעה חבלים היסטוריים עיקריים: טרנסילבניה (מערב־מרכז), ולאכיה (דרום), מולדובה (צפון־מזרח) ודוברוג'ה (דרום־מזרח, לחוף הים השחור).
גבולות רומניה השתנו פעמים רבות לאורך ההיסטוריה, ולכן חשוב להכירם לפני שעוסקים בחקר משפחות - שכן אותה עיירה יכולה הייתה להימצא תחת שלטון שונה בתקופות שונות, והרישומים בה נוהלו בשפות ובמערכות שונות.
מן המאה ה־15 שלטה האימפריה העות'מאנית בנסיכויות מולדובה, ולאכיה ודוברוג'ה, בעוד שבאנאט, ביהור, מרמורש, סאטו מארה וטרנסילבניה נשלטו על ידי אוסטריה והונגריה.בשנת 1774 סיפחה אוסטריה את בוקובינה (צפון־מערב מולדובה), ובשנת 1812 קיבלה רוסיה את בסרביה (מזרח מולדובה).בשנים 1829-1834 תחת כיבוש רוסי זמני של ולאכיה ומולדובה.בשנת 1859 התאחדו ולאכיה ומולדובה לישות אחת - הנסיכויות המאוחדות, שאימצה את השם "רומניה" בשנת 1866.בשנת 1878, לאחר מלחמת העולם הראשונה של הבלקן והסכם סן סטפנו וברלין, קיבלה רומניה עצמאות מלאה וצירפה את דוברוג'ה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה (1918) התרחשה "רומניה הגדולה" (Greater Romania): רומניה קיבלה בחזרה את טרנסילבניה, באנאט, ביהור, מרמורש, סאטו מארה, בוקובינה ובסרביה.בתקופת השואה מסרה רומניה את צפון טרנסילבניה (כולל צפון ביהור, מרמורש וסאטו מארה) להונגריה, ואיבדה את צפון בוקובינה ובסרביה לברית המועצות (כיום חלקן ברפובליקת מולדובה ובאוקראינה).
ציר זמן היסטורי מקוצר
| תקופה | אירוע מרכזי |
|---|---|
| המאה ה־2-3 לספירה | נוכחות יהודית ראשונית בחבל דאקיה (תחת האימפריה הרומית) |
| סוף המאה ה־14 | הגעת יהודים שגורשו מממלכת הונגריה |
| המאה ה־16 | התיישבות יהודים ספרדים בוולאכיה דרך האימפריה העות'מאנית |
| 1648-1649 | גלי פליטים בעקבות גזירות חמיילניצקי באיחוד הפולני־ליטאי |
| 1730 | הכרה רשמית בקהילה הספרדית בוולאכיה |
| 1812 | סיפוח בסרביה בידי רוסיה |
| 1859 | איחוד ולאכיה ומולדובה - יסוד רומניה המודרנית |
| 1878 | עצמאות מלאה של רומניה |
| 1918 | "רומניה הגדולה" - צירוף טרנסילבניה, בוקובינה, בסרביה ועוד |
| 1923 | חוקה חדשה מעניקה אזרחות ליהודים |
| 1940-1944 | השואה ברומניה - גירושים, פוגרומים והשמדה |
| 1948-1989 | גלי עלייה המונית לישראל תחת המשטר הקומוניסטי |
| היום | קהילה קטנה אך פעילה, רוב יוצאי רומניה חיים בישראל |
ראשית היישוב היהודי
הנוכחות היהודית בשטחי רומניה של ימינו מתועדת כבר בתקופה הרומית, כאשר החבל היה פרובינקיה בשם דאקיה.קבוצה קטנה של יהודים התיישבה לאורך חוף הים השחור ועסקה במסחר בנמלים מוקדמים.עם זאת, פלישות ומלחמות שבאו בעקבות נסיגת האימפריה הרומית שיבשו את ההמשכיות הקהילתית.
התיישבות משמעותית החלה בסוף המאה ה־14, עם הגעת יהודים שגורשו מממלכת הונגריה.במאה ה־15 הוקמו קהילות מאורגנות ביאשי ובערים נוספות בחבל מולדובה.מיקומה של רומניה בין נתיבי המסחר הפולני־ליטאי והעות'מאני הביא לכך שסוחרים יהודים רבים חלפו דרך נסיכות מולדובה והשתקעו בה.למרות התנגדות הכנסייה האורתודוקסית למגע עם יהודים, שליטים מקומיים עודדו התיישבות יהודית מטעמי פיתוח כלכלי.בשנת 1574-1579, בתקופת שלטונו של פטרה השישי במולדובה (Petru Șchiopul, "הצולע"), הוטלו מסים על יהודי מולדובה ולבסוף גורשו - אך הקהילות התחדשו לאחר מכן.
השפעת גירוש ספרד והגעת יהודים ספרדים
לאחר גירוש ספרד (1492) וגירוש פורטוגל (1497), הגיעו יהודים ספרדים לאזור דרך האימפריה העות'מאנית, שהייתה פתוחה יותר להגירה יהודית משאר מדינות אירופה באותה תקופה.ישנן עדויות להתיישבות ספרדית בוולאכיה כבר בשנת 1496, בעקבות האינקוויזיציה הספרדית וצו גירוש אלהמברה.התיעוד הראשון לקהילה ספרדית מאורגנת בוולאכיה הוא משנת 1550.
בשנת 1730, בעצת היהודים דניאל דה פונסקה וצ'לבי מנץ באלי, התיר שליט ולאכיה ניקולאיה מברוקורדאט ליהודים הספרדים להתארגן בקהילות רשמיות.מאז, על פי עדות ההיסטוריון יוליו ברש, החלו ספרדים רבים מרחבי האימפריה העות'מאנית להשתקע ברומניה.בשנת 1819 נבנתה בבוקרשט הסינגוגה הספרדית הראשונה - "קהל גראנדה" (Cahal Grande, המקדש הספרדי הגדול), שנחשבה לאחת מבתי הכנסת היפים במזרח אירופה, עד שנשרפה בפוגרום בוקרשט ב־1941.
הקהילה הספרדית היוותה מיעוט קטן אך מובחן בתוך האוכלוסייה היהודית האשכנזית הגדולה.בשיאה, בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, מנתה כ־12,000-15,000 חברים רשומים בקהילות הספרדיות (לפי נוסח התפילה "ריט ספניול" - Rit Spaniol).בשנת 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, מנתה הקהילה הספרדית כ־7,000 נפש, רובם בבוקרשט, וקהילות קטנות יותר בקראיובה, פלוישט, טורנו סוורין, טימישוארה, קורביה, קלאפאט, בראילה, גאלאץ, טולצ'ה, קונסטנצה וג'יורג'יו.
גלי ההגירה היהודית לרומניה
האוכלוסייה היהודית ברומניה גדלה באופן משמעותי מאז סביבות שנת 1800, בעיקר בשל הגירה.גלי ההגירה המרכזיים כללו:
המאה ה־14-15: מהונגריה
יהודים שגורשו מממלכת הונגריה הגיעו למולדובה בסוף המאה ה־14 והקימו קהילות מאורגנות.
המאה ה־16-17: מפולין ומהאימפריה העות'מאנית
סוחרים יהודים מפולין־ליטא עברו דרך מולדובה והשתקעו בה.במקביל, הגיעו יהודים ספרדים מרחבי האימפריה העות'מאנית - מקונסטנטינופול, מאזור הבלקן ומהמזרח - והתיישבו בעיקר בוולאכיה ובערי הנמל של הדנובה.
1648-1649: בעקבות גזירות חמיילניצקי
מרד חמיילניצקי באיחוד הפולני־ליטאי, שלווה בטבח ביהודים, הביא לגל פליטים שמצאו מקלט בנסיכויות הרומניות.פליטים אלו הגיעו בעיקר מפולין ומאוקראינה.
המאה ה־18: הגירה מאזורי הספר
שליטי מולדובה ביקשו למשוך יהודים כדי לפתח ערים שנחרבו במלחמות ולהעצים את הכלכלה המקומית.הם העניקו כתבי זכויות שכללו פטור ממסים, קרקע למוסדות דת וייצוג פוליטי מקומי.יהודים הגיעו מגליציה, מפולין, מאזורי האימפריה הרוסית ומהונגריה.
המאה ה־19: התרחבות מואצת
ההגירה גברה מאוד לאחר 1800, בעיקר מגליציה (אזור שבין פולין לאוקראינה של ימינו, תחת שלטון אוסטריה), מבוקובינה (תחת שלטון אוסטרי מ־1774), מבסרביה (תחת שלטון רוסי מ־1812), מהונגריה, מפולין ומרוסיה.באזורים שסופחו לאימפריה ההבסבורגית (טרנסילבניה, באנאט, בוקובינה) הגיעו יהודים דוברי גרמנית והונגרית.
לאחר מלחמת העולם הראשונה
לאחר הקמת "רומניה הגדולה" ב־1918 התאחדו קהילות מרקעים שונים תחת מדינה אחת: יהודים אשכנזים דוברי יידיש ממולדובה ובסרביה, יהודים דוברי גרמנית והונגרית מטרנסילבניה ובאנאט, יהודים דוברי רוסית ואוקראינית מבסרביה ובוקובינה, והקהילה הספרדית דוברת לאדינו בערי הדרום.
מוצאי המהגרים: אשכנזים, ספרדים וקבוצות נוספות
רוב יהודי רומניה היו אשכנזים, שהגיעו ממספר מקורות:
- פולין וליטא - סוחרים ובעלי מלאכה שהגיעו החל מן המאה ה־16 ופליטים מגזירות חמיילניצקי.
- גליציה - אזור בשליטה אוסטרית, ממנו הגיעו יהודים רבים החל מהמאה ה־18, בעיקר למולדובה.
- בוקובינה - חבל צפון־מערב מולדובה שעבר לשלטון אוסטרי ב־1774; בירתו צ'רנוביץ הייתה מרכז יהודי חשוב ותרבותי.
- בסרביה - חבל מזרח מולדובה שעבר לשלטון רוסי ב־1812; ב־1930 התגוררו בו כ־207,000 יהודים.
- הונגריה - יהודים מאזורי הספר ומטרנסילבניה, דוברי הונגרית וגרמנית.
- רוסיה - יהודים מתחום המושב (Pale of Settlement), בעיקר לאחר רדיפות במאה ה־19.
- האימפריה העות'מאנית - יהודים ספרדים שהגיעו דרך קונסטנטינופול והבלקן.
הספרדים היו הקהילה הראשונה שהתארגנה בוולאכיה, אך נותרו מיעוט.הקהילה האשכנזית הלכה וגדלה והפכה לדומיננטית מבחינה דמוגרפית, במיוחד במולדובה ובבסרביה.
התפתחות הקהילות באזורי רומניה השונים
מולדובה
מולדובה הייתה מרכז היישוב היהודי הגדול ביותר.בשנת 1900 היוו היהודים כ־32% מאוכלוסיית הערים של מולדובה וכ־42% מאוכלוסיית יאשי.קהילות חשובות התקיימו ביאשי, בקאו, פיאטרה ניאמץ, דורוחוי, בוטושאן, ואסלוי, רומאן ועוד.
בסרביה
לאחר הסיפוח הרוסי ב־1812 הגיעו יהודים רבים מאזורי האימפריה הרוסית.בשנת 1930 התגוררו בבסרביה כ־207,000 יהודים.הקהילות המרכזיות היו בקישינב, בלץ, חוטין, סורוקה, אורחיי ואחרות.רוב יהודי בסרביה דיברו יידיש ורוסית.
בוקובינה
בירת החבל, צ'רנוביץ, הייתה מרכז תרבותי יהודי חשוב בזכות השלטון האוסטרי, שהעניק אמנציפציה יחסית וטיפח חינוך גרמני.בשנת 1930 התגוררו בבוקובינה כ־93,000 יהודים.הקהילה התאפיינה ברמת השכלה גבוהה ובהשתלבות בתרבות הגרמנית.
טרנסילבניה ובאנאט
יהודי טרנסילבניה היו תחת השפעה הונגרית וגרמנית־אוסטרית.קהילות חשובות התקיימו בקלוז'־נפוקה, טימישוארה, אוראדיה, ארד, סאטו מארה, מרמורש ועוד.חלקם השתייכו לזרם הניאולוגי (רפורמי) שהתפתח בהונגריה, ואחרים שמרו על מסורת אורתודוקסית.
ולאכיה
בוולאכיה שכנה הקהילה הספרדית הוותיקה, לצד קהילות אשכנזיות שגדלו במאה ה־19.בוקרשט הפכה למרכז של שתי הקהילות - ספרדית ואשכנזית - ולבירת המדינה המודרנית.
דוברוג'ה
בדרום דוברוג'ה ובערי הנמל של הדנובה (טולצ'ה, קונסטנצה, בראילה, גאלאץ) התקיימו קהילות קטנות של יהודים ספרדים דוברי לאדינו, לצד יהודים אשכנזים.
שפות היהודים ברומניה
יהודי רומניה דיברו בשפות רבות, בהתאם למוצאם ולאזור מגוריהם:
- יידיש - שפת האשכנזים, שהייתה נפוצה מאוד במולדובה, בבסרביה ובבוקובינה. במפקד 1930 הצהירו רבים על יידיש כשפת אם. אף בשנת 1959, במפקד ברפובליקת מולדובה, הצהירו כ־48,000 יהודים (כ־50.5% מהיהודים במולדובה) על יידיש כשפת אם.
- לאדינו (יהודית־ספרדית) - שפת הקהילה הספרדית. הפולחן הדתי הספרדי נוהל בלאדינו כל עוד התקיימו בתי כנסת ספרדיים, עד שנת 1987 לערך.
- רומנית - שפת המדינה והשפה הרשמית; יהודים רבים, במיוחד בערים ובדורות המאוחרים, אימצו אותה כשפת תרבות וחינוך.
- גרמנית - נפוצה בטרנסילבניה, בבאנאט ובבוקובינה, בשל השלטון האוסטרי ומערכת החינוך הגרמנית.
- הונגרית - נפוצה בטרנסילבניה ובאזורי הספר ההונגריים.
- רוסית - נפוצה בבסרביה ובאזורים שהיו תחת שלטון רוסי.
- עברית - שפת תפילה ולימוד, ובהמשך גם שפת התנועה הציונית והחינוך היהודי.
- פולנית ואנגלית - בקרב יהודים שהגיעו מפולין או שעברו דרך מדינות אחרות.
השפעת השלטונות השונים ניכרה בכך שבאותה מדינה (רומניה) יכול היה יהודי אחד לדבר יידיש ורוסית (בבסרביה), בעוד יהודי אחר דיבר גרמנית והונגרית (בטרנסילבניה), ושלישי דיבר לאדינו ורומנית (בבוקרשט).
השפעת התרבויות השונות
המגוון התרבותי של יהודי רומניה נבע ממיקומה של המדינה בצומת שבין עולמות: האימפריה העות'מאנית מדרום, האימפריה הרוסית ממזרח, האימפריה ההבסבורגית ממערב והעולם הסלאבי־אורתודוקסי סביב.כל אזור הושפע מהשלטון ששלט בו:
- בבוקובינה ובטרנסילבניה הושפעו היהודים מן התרבות הגרמנית־אוסטרית, ורבים רכשו השכלה כללית בגרמנית.
- בבסרביה הושפעו מן התרבות הרוסית, והשפה הרוסית הייתה שגורה בקרב יהודים רבים.
- בולאכיה ובדרום הורגשה השפעת התרבות העות'מאנית והבלקנית, במיוחד בקרב הקהילה הספרדית.
- במולדובה שלטה התרבות היידיש־אשכנזית המסורתית.
השפעות אלו באו לידי ביטוי בלבוש, במטבח, במוזיקה, בשמות משפחה, במבנה הקהילתי ובמנהגים הדתיים.
היחסים בין הקהילות היהודיות
הקהילות האשכנזיות והספרדיות קיימו לרוב מוסדות נפרדים - בתי כנסת, ועדים, בתי עלמין ומוסדות חינוך.בערים גדולות כבוקרשט וגאלאץ פעלו שתי קהילות במקביל, תחת נוסחי תפילה שונים ("ריט ספניול" לספרדים ונוסח אשכנז לאשכנזים).עם זאת, במאה ה־20, ובמיוחד לאחר 1918, החל תהליך של איחוד מוסדות ושיתוף פעולה, במיוחד מול רדיפות משותפות.הזרמים הדתיים כללו:
- אורתודוקסים - הזרם המסורתי, נפוץ במולדובה, בבסרביה ובקהילות האשכנזיות הוותיקות.
- ניאולוגים - זרם רפורמי־מודרני שמקורו בהונגריה, נפוץ בטרנסילבניה ובבאנאט.
- ספרדים - קהילות בנוסח ספרד, בעיקר בוולאכיה ובדרום.
- חסידים - חצרות חסידיות, בעיקר ממוצא גליציאני ופולני, במולדובה ובמרמורש.
- תנועה הציונית - התחזקה מסוף המאה ה־19 והשפיעה על החינוך, התרבות והשפה העברית.
היחסים עם האוכלוסייה הלא־יהודית
היחסים בין יהודים ללא־יהודים ברומניה היו מורכבים והשתנו בין תקופות ובין אזורים.יש להציג תמונה זו באופן מאוזן:
תקופות של דו־קיום ושיתוף פעולה
בתקופות רבות עודדו שליטי הנסיכויות התיישבות יהודית מתוך ראייה כלכלית: היהודים תרמו לפיתוח ערים, למסחר, למלאכה ולתעשייה.במאה ה־18 העניקו שליטי מולדובה כתבי זכויות ליהודים.באזורים שונים התקיים דו־קיום שוטף בין שכנים יהודים ולא־יהודים, עם קשרי מסחר, מקצוע ושכנות.
תקופות של אפליה ואנטישמיות
מן המאה ה־19 התחזקה האנטישמיות הרשמית.סעיף 7 לחוקת 1866 שלל אזרחות ממי שאינו נוצרי, ובכך מנה מרבית היהודים מזכויות אזרח.בשנות ה־70 של המאה ה־19 הוגברו חוקי האפליה בידי ראש הממשלה יון ברטיאנו: נאסר על יהודים להתיישב בכפרים, ורבים הוגדרו כ"נוודים" וגורשו.פוגרומים אירעו לאורך הדרך: בשנות ה־60 של המאה ה־19 בבוקרשט, ב־1821 בעת מרד היוונים, בתקופת מלחמת רוסיה־טורקיה (1768-1774), ובפוגרום יאשי (1941).עלילות דם תועדו החל מ־1710.
אמנציפציה והגבלתה
בשנת 1923, לאחר מלחמת העולם הראשונה והקמת "רומניה הגדולה", נקבעה בחוקה החדשה הענקת אזרחות ליהודים.עם זאת, הייתה פער משמעותי בין הנוסח החוקתי לבין המציאות בשטח, ובשנים 1935-1937 קמו תנועות פוליטיות שקראו לשלילת האזרחות שהוענקה ב־1923.
התרבות היהודית ברומניה
חינוך
מערכת החינוך היהודי כללה חדרים, תלמודי תורה, ישיבות ובתי ספר כלליים.בבוקובינה ובטרנסילבניה למדו רבים בגרמנית, ובבסרביה ברוסית.במאה ה־20 התפתחו גם בתי ספר בעברית וביידיש במסגרת התנועות הציוניות והיידישיסטיות.
ספרות ועיתונות
רומניה הייתה מרכז חשוב לספרות יידיש ולעיתונות יהודית.בתקופה שבין שתי מלחמות העולם נחשבה ל"תור הזהב" של תרבות היידיש, עם עיתונים, הוצאות ספרים וסופרים פעילים.עיתונות יהודית יצאה לאור ביידיש, בעברית, ברומנית, בגרמנית ובלאדינו.
תיאטרון
רומניה הייתה אחד מערשי התיאטרון היידיש: להקות תיאטרון יהודיות פעלו בערים המרכזיות והופיעו ברחבי הארץ.התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט הוסיף לפעול גם לאחר השואה ובתקופה הקומוניסטית, והוא עדיין קיים כיום - עדות להישרדות תרבות היידיש.
מוזיקה ומנהגים
מסורות המוזיקה היהודית כללו ניגונים חסידיים, פיוטים ספרדים, ושירי עם ביידיש וברומנית.לכל קהילה היו מנהגים ייחודיים, הן בנוסח התפילה והן בחיי היום־יום.
עיסוקים מרכזיים
יהודי רומניה עסקו במגוון רחב של מקצועות.הנתונים מצביעים על ריכוז גבוה במסחר, במלאכה ובענפים עירוניים:
- מלאכה - בסוף המאה ה־19 היו כ־43% מחייטי רומניה יהודים. בענפים נוספים כמו פרוונות, סנדלרות, נגרות, צורפות וסבונאות היו יהודים מיוצגים יתר על המידה.
- מסחר - ביאשי, למשל, ענפים מסוימים (דגנים, בקר, צמר, דבש, גבינות) טופלו באופן בלעדי על ידי יהודים.
- בנקאות ותעשייה - יהודים מילאו תפקיד חשוב במודרניזציה של רומניה, בהקמת בנקים (כגון בנק מרמורש בלאנק), בתעשייה ובפיתוח ערים.
- מקצועות חופשיים - רופאים, עורכי דין, מהנדסים, עיתונאים ומורים.
- דת וקהילה - רבנים, שוחטים, מלמדים ופקידי קהילה.
הקהילה הייתה ברובה המכריע עירונית - בשנת 1900 היוו היהודים כ־14.6% מאוכלוסיית הערים של רומניה.
דמוגרפיה: מספרים לאורך ההיסטוריה
| שנה | מספר יהודים | הערה |
|---|---|---|
| 1900 | ~250,000 | 3.3% מהאוכלוסייה, 14.6% מאוכלוסיית הערים |
| 1930 | ~728,000 | 4.03% מאוכלוסיית רומניה (מפקד רשמי) |
| 1930 (בסרביה) | ~207,000 | נכלל בסך הכולל |
| 1930 (בוקובינה) | ~93,000 | נכלל בסך הכולל |
| 1940 | ~800,000 | "רומניה הגדולה" בשיאה |
| 1945 | ~410,000 | ניצולי השואה |
| 1987 | ~23,000 | לאחר גלי עלייה לישראל |
| 1948-2010 | 276,588 | עולים לישראל (נתון מצטבר) |
| 2005 | ~450,000 | הערכת אוכלוסיית יוצאי רומניה בישראל |
| 2021 | 2,378 | מפקד אוכלוסין רשמי ברומניה |
| 2023 | ~8,900 | הערכת הקונגרס היהודי העולמי |
השואה ברומניה
בין הקמת "המדינה הלגיונרית" הלאומית (ספטמבר 1940) לבין שנת 1942 חוקקו כ־80 תקנות אנטי־יהודיות."משמר הברזל" (התנועה הפשיסטית הרומנית) פתח במסע רדיפות שכלל עינויים, הכאות וביזה, והגיע לשיא בפוגרום בוקרשט (ינואר 1941), שבו נהרגו 125 יהודים.הפוגרום בדורוחוי (1940) ופוגרום יאשי (יוני 1941) היו מאורעות קשים נוספים.
הדיקטטור יון אנטונסקו דיכא את מרד "משמר הברזל" אך המשיך במדיניות של דיכוי והשמדה של יהודים.לאחר הצטרפות רומניה למבצע ברברוסה (הפלישה לברית המועצות, יוני 1941), הוחמרו הזוועות.יהודי בסרביה, בוקובינה ומחוז דורוחוי גורשו לטרנסניסטריה (האזור שבין נהרות הדנייסטר והבוג), שם הוקמו מחנות וגטאות.על פי דוח (הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה, שפרסמה ממשלת רומניה ב־2004), נספו בין 280,000 ל־380,000 יהודים בשטחי רומניה ובאזורים שבשליטתה בתקופת השואה.
חשוב לציין: בניגוד לפולין, חלק ניכר מיהודי "רומניה הישנה" (ולאכיה ודרום מולדובה) שרדו את המלחמה, והחיים היהודיים המשיכו להתקיים גם לאחריה - עד לגלי העלייה ההמונית.
גלי העלייה לישראל והתקופה הקומוניסטית
לאחר השואה החלה הגירה המונית של יהודי רומניה לישראל.גל ראשון גדול התרחש בשנים 1948-1953.בתקופת המשטר הקומוניסטי עברה העלייה שלבים של פתיחה וסגירה - לעתים הותרה ולעתים נאסרה לחלוטין.בין השנים 1968-1989, על פי הערכות, מכר השליט ניקולאה צ'אושסקו כ־40,577 יהודים לישראל תמורת תשלומים - כ־112 מיליון דולר, במחיר ממוצע של כ־2,500 דולר לנפש.בשנת 1987 נותרו ברומניה כ־23,000 יהודים בלבד.
בין השנים 1948-2010 עלו לישראל כ־276,588 עולים מרומניה, והאוכלוסייה המוערכת של יוצאי רומניה וצאצאיהם בישראל מונה כ־450,000 נפש (הערכת 2005).
מצבה של יהדות רומניה כיום
כיום (נכון למפקד 2021) מונה האוכלוסייה היהודית ברומניה כ־2,378 נפש, ואילו הערכת הקונגרס היהודי העולמי לשנת 2023 מדברת על כ־8,900 יהודים.רוב יהודי רומניה מתגוררים כיום בישראל.
הקהילה היהודית ברומניה מיוצגת על ידי פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה (Federația Comunităților Evreiești din România), המסונפת לקונגרס היהודי העולמי.נשיא הפדרציה הוא סילביו וקסלר.הקהילה תורמת לחברה הרומנית בכל תחומי החיים - פוליטיקה, דיפלומטיה, תרבות ומדע.
ברומניה פועלים עדיין בתי כנסת פעילים (בהם בית הכנסת הכוראלי בבוקרשט), התיאטרון היהודי הממלכתי, בתי ספר יהודיים, מסעדות כשרות ומוסדות קהילתיים.בית העלמין הספרדי בבוקרשט עדיין פעיל.הקהילה הספרדית מונה כיום כמה מאות אנשים, רובם בבוקרשט, ואין להם עוד בית כנסת ייעודי משלהם.
תרומתם של יהודי רומניה
יהודי רומניה תרמו תרומה משמעותית לכלכלה, לחברה, לתרבות ולמדע - הן ברומניה עצמה והן בישראל ובקהילות התפוצות:
- כלכלה - השתתפות במודרניזציה, בבנקאות, בתעשייה ובמסחר.
- תרבות - ספרות יידיש, תיאטרון, עיתונות, מוזיקה וקולנוע.
- מדע - חוקרים, רופאים ומדענים רבים יצאו מקרב יהודי רומניה.
- חברה ופוליטיקה - פעילות ציבורית, דיפלומטיה והגנה על זכויות מיעוטים.
סיכום
יהדות רומניה היא אחת הקהילות העשירות והמגוונות בתולדות עם ישראל.היא נוצרה ממפגש של קהילות ממקורות שונים - ספרדים מן האימפריה העות'מאנית, אשכנזים מפולין, גליציה, רוסיה והונגריה - שהתמזגו לכלל חברה מורכבת, רב־לשונית ורב־תרבותית.היא ידעה תקופות של פריחה ושיתוף פעולה, ולצידן תקופות של רדיפות והשמדה.הקהילה הקטנה שנותרה כיום ברומניה, ומיליוני הצאצאים בישראל ובעולם, ממשיכים לשמר את המורשת הזו.
מי שמתחיל לחקור את משפחתו מוזמן להמשיך ולקרוא במדריך המפורט, ברשימות הקהילות ובארכיונים המופיעים באתר זה.
מקורות
- ויקיפדיה האנגלית, "History of the Jews in Romania" - https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_the_Jews_in_Romania
- ויקיפדיה האנגלית, "Sephardic Jews in Romania" - https://en.wikipedia.org/wiki/Sephardic_Jews_in_Romania
- ויקיפדיה האנגלית, "Territorial evolution of Romania" - https://en.wikipedia.org/wiki/Territorial_evolution_of_Romania
- מרכז לתולדות יהודי רומניה ע"ש גולדשטיין־גורן, אוניברסיטת תל אביב - Jean Ancel ו־Victor Eskenasy, "Bibliography of the Jews in Romania" (1991).
- הקונגרס היהודי העולמי, "Community in Romania" - https://www.worldjewishcongress.org/en/about/communities/ro
- Center for Jewish History, Ackman & Ziff Family Genealogy Institute, "Romania: Jewish Family History Research Guide" (2007) - https://www.cjh.org/pdfs/Romania.pdf
- YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, "Romania" - https://encyclopedia.yivo.org/article/24
- YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, "Crafts" - https://encyclopedia.yivo.org/article/334
- (הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה), דו"ח רשמי שפרסמה ממשלת רומניה, 2004.
- Radu Ioanid, "The Holocaust in Romania: The Destruction of Jews and Gypsies Under the Antonescu Regime, 1940-1944" (2000/2005).
- ספר העדות "Pinkas Hakehillot - Romania" (יד ושם) - https://www.jewishgen.org/yizkor/pinkas_romania/
- רדיו רומניה הבינלאומי, "The Ladino Language" - https://www.rri.ro/en/features-and-reports/rri-encyclopaedia/the-ladino-language-id884199.html
- Jewish Women's Archive, "Romanian Yiddish Theater" - https://jwa.org/encyclopedia/article/romanian-yiddish-theater
- Keith Hitchins, "Rumania, 1866-1947" (Oxford University Press, 1994).
- Carol Iancu, "Jews in Romania 1866-1919: From Exclusion to Emancipation" (Columbia University Press, 1996).
- Ladislau Gyemant, "The Jews from Romania: An Historical Destiny", ROM-SIG News, Vol. 3 No. 3 (1995).
- רשויות המפקד של רומניה - מפקד 1930 ומפקד 2021.