רקע היסטורי
ממלכת רומניה, שהוקמה בשנת 1881 על בסיס איחוד הנסיכויות ולאכיה ומולדובה (1859), עברה שינויי גבולות דרמטיים במהלך המאה ה־20.שינויים אלו נבעו ממלחמות העולם, הסכמים בינלאומיים ותהליכים פוליטיים, והם בעלי השפעה ישירה על מחקר גנאלוגי עד ימינו - שכן תיעוד אזרחי, מפקדי אוכלוסין ומסמכים משפטיים נשמרו בארכיונים שונים בהתאם לריבונות ששלטה בכל אזור בכל תקופה.
לפני מלחמת העולם הראשונה (עד 1914)
לפני מלחמת העולם הראשונה כללה ממלכת רומניה שטחים מצומצמים יחסית - את ולאכיה (החלק הדרומי, כולל בוקרשט) ואת מולדובה (החלק המזרחי).שטחים שכנים בעלי אוכלוסייה רומנית משמעותית היו תחת שלטון זר:
- טרנסילבניה - חלק מהאימפריה האוסטרו־הונגרית.
- בסרביה - סופחה לאימפריה הרוסית בשנת 1812 בעקבות הסכם בוקרשט.
- בוקובינה - סופחה לאימפריה ההבסבורגית בשנת 1775.
- דוברוג'ה הדרומית - תחת שלטון האימפריה העות'מאנית (הועברה לרומניה בהדרגה בין 1878 ל־1913, בעקבות מלחמות הבלקן).
בתקופה זו הייתה רומניה מדינה קטנה יחסית, ורבים מבני הקהילות היהודיות במרחב חיו תחת שלטון אוסטרו־הונגרי או רוסי.
בין שתי מלחמות העולם (1918-1940) - "רומניה הגדולה"
בעקבות תוצאות מלחמת העולם הראשונה והתפרקות האימפריות הסמוכות, התרחשה סדרת איחודים שהביאה ליצירת "רומניה הגדולה" (România Mare) בשיא היקפה הטריטוריאלי:
- בסרביה - התאחדה עם רומניה ב־27 במרץ 1918, לאחר התפרקות האימפריה הרוסית בעקבות המהפכה הבולשביקית.
- בוקובינה - התאחדה עם רומניה ב־28 בנובמבר 1918, לאחר פירוק האימפריה האוסטרו־הונגרית.
- טרנסילבניה - התאחדה עם רומניה ב־1 בדצמבר 1918, באספת אלבה יוליה. איחוד זה אושרר בהסכם טריאנון (4 ביוני 1920).
- דוברוג'ה הדרומית - נכללה ברומניה לאחר מלחמות הבלקן.
בתקופה זו הייתה רומניה בשיא היקפה הטריטוריאלי, וכללה שטחים נרחבים מהים השחור ועד למישור הפאנוני.האוכלוסייה היהודית ברומניה הגדולה הייתה מהגדולות באירופה.
לאחר מלחמת העולם השנייה (1945 ואילך)
במהלך מלחמת העולם השנייה עברה רומניה שינויי גבול חוזרים ונשנים.בעקבות הסכם ריבנטרופ־מולוטוב (1939) הגישה ברית המועצות אולטימטום לרומניה ב־26 ביוני 1940, ובין 28 ביוני ל־3 ביולי 1940 כבשה את בסרביה ואת צפון בוקובינה.בתכתיב וינה השני (30 באוגוסט 1940) הועבר צפון טרנסילבניה להונגריה, ובהסכם קראיובה (7 בספטמבר 1940) הוחזרה דוברוג'ה הדרומית לבולגריה.
סדר הקבע נקבע בחוזי השלום של פריז (10 בפברואר 1947):
- בסרביה - סופחה לברית המועצות והפכה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית (כיום מדינת מולדובה העצמאית).
- צפון בוקובינה וחבל הרצה - סופחו לברית המועצות (כיום חלק מאוקראינה).
- דוברוג'ה הדרומית - נותרה בידי בולגריה (הסכם קראיובה לא בוטל).
- טרנסילבניה - הוחזרה כולה לרומניה (צפון טרנסילבניה, שהועבר להונגריה ב־1940, הוחזר לרומניה).
מאז 1947 נותרו גבולות רומניה יציבים ברובם, והם מהווים את גבולותיה הנוכחיים של המדינה.
השלכות למחקר הגנאלוגי
הבנת שינויי הגבולות חיונית למחקר גנאלוגי במרחב הרומני מכמה סיבות:
- מיקום הארכיונים - מסמכים מתקופות שונות עשויים להימצא בארכיונים של מדינות שונות: טרנסילבניה (אוסטריה, הונגריה או רומניה), בסרביה (רוסיה, ברית המועצות או מולדובה), בוקובינה (אוסטריה, רומניה או אוקראינה).
- שפת התיעוד - רישומים נערכו בשפות שונות בהתאם לריבונות השולטת: רומנית, הונגרית, גרמנית, רוסית או אוקראינית.
- מעקב אחר משפחות - משפחות שהתגוררו באותו מקום לאורך דורות עשויות להימצא מתועדות במספר ארכיונים לאומיים, תחת שמות מקומות שונים ובשפות שונות.