ביוגרפיה

קולונל בצבא הרומני ששירת/פעל ביאשי בעת הפוגרום (יוני 1941). הועמד לדין במשפט הפוגרום ביאשי (1946), הורשע ונגזר דינו לפי קטגוריית הענישה שנקבעה לו.

מעורבות בפוגרום ובמשפט

קולונל בצבא הרומני, מפקד חיל המצב ביאשי בעת הפוגרום. נשפט בפני בית הדין העממי בבוקרשט (יוני 1946) כאחד מ-57 הנאשמים בפשעי הפוגרום והורשע בהשתתפות בהם. על-פי עדויות שהובאו במשפט, כמפקד חיל המצב היה אחראי להוראת ריכוז יהודי העיר אל חצר ה-Chestura, שבה התרחש הטבח ההמוני וממנה יצאו הניצולים אל "רכבות המוות". קטגוריית הענישה הנפרדת שלו (מאסר עולם בתנאים קשים, ללא עבודות פרך) נבעה, ככל הנראה, מהבחנת בית הדין בין דרגת אחריותו הפיקודית לבין זו של מבצעי ההרג הישירים.

פשעי הפוגרום ביאשי (28-30 ביוני 1941), שבגינם נשפטו 57 נאשמים בפני בית הדין העממי בבוקרשט (יוני 1946), כללו, על-פי המקורות המתועדים: ירי המוני ביהודים ברחובות ובבתיהם; ריכוז אלים של אלפי יהודים בחצר מפקדת המשטרה (Chestura) וטבח המוני במקום; שילוח הניצולים בשתי 'רכבות מוות' (ל-Călărași ול-Podu Iloaiei), שבהן נספו כ-2,650-2,700 איש מחנק, צמא וחשיפה בקרונות אטומים, וגופותיהם הושלכו לאורך המסילה; ביזה שיטתית של בתים ועסקים יהודיים; וזיהוי והסגרת יהודים כ'יודו-בולשביקים' על-פי טענת השווא שאיתתו מטוסים סובייטיים. מניין ההרוגים בפוגרום מוערך בלמעלה מ-13,000.

קטגוריית הענישה שקיבל - מאסר עולם בתנאים קשים (ללא עבודות פרך) וקנס 100 מיליון לאי - הייתה נפרדת מקטגוריית מאסר העולם עם עבודות פרך, והעידה כי בית הדין קבע מעורבות ישירה וחמורה אך הבחין בדרגת אחריותו מזו של מבצעי ההרג הישירים.