ניתוח ותרגום

גלויה מקורית של הדואר הרומני (Carte Postală), נשלחה מפלוישט (Ploiești), רומניה, לגנט (Gand/Ghent), בלגיה, בדצמבר 1940. הגלויה נושאת חותמת צנזורה נאצית של הוורמאכט ונותבה דרך גרמניה ("Via Allemagne"). פרטי השולח והנמען: - תאריך כתיבה: 17 בדצמבר 1940 (Ploiești, le 17 décembre 1940) - מוען: גב' ד. פדיאנו (D. Paedeanu), שדרות יאנקו דה הונדוארה 29 (Aleea Iancu de Hunedoara 29), פלוישט (Ploiești), רומניה - נמען: מר א. קסטיו (Monsieur E. Questiaux) - הדוד של השולחת, רחוב דו פטינטי 2 (Rue du Patijntje 2), גנט (Gand), בלגיה - ניתוב: "Via Allemagne" - דרך גרמניה (שכן בלגיה הייתה תחת כיבוש גרמני) - שפה: צרפתית תעתיק ההודעה המלא (בצרפתית): "Ploiești, le 17 décembre 1940. Cher Oncle. Mon mari se joint à moi pour te présenter nos souhaits de bonne fête que nous désirons de tout cœur répéter beaucoup de fois encor. Nous te souhaitons une excellente santé et la réalisation de tes plus chers désirs. Je te remercie beaucoup pour la gentille carte qui m'apporte un peu de parfum du pays. J'ai reçu également des nouvelles de mes parents et je suis bien heureuse que vous êtes tous en bonne santé. Espérons que la paix interviendra bientôt car j'ai grande envie de vous revoir tous, le temps passe trop vite, huit années sont passées depuis mon départ et bien souvent Monsieur le cafard à l'honneur de me rendre visite!... Jeannot et Raymond sont ils toujours au Congo? Comment vont tante Louise et Julite? Maman est elle toujours à Lille? Et Gustave avec sa famille?.... Dites leur que tous je les embrasse, et pour toi 'Bonne Fête et Bons Baisers'." תרגום לעברית: "פלוישט, 17 בדצמבר 1940. דוד יקר. בעלי מצטרף אליי כדי להגיש לך את איחולינו לחג, שאנו מייחלים מכל הלב שיישנו פעמים רבות עוד. אנו מאחלים לך בריאות מצוינת ואת הגשמת משאלותיך היקרות ביותר. אני מודה לך מאוד על הגלויה החביבה שמביאה לי מעט מריח המולדת. קיבלתי גם חדשות מהוריי ואני שמחה מאוד שכולכם בריאים. נקווה שהשלום יבוא בקרוב, כי יש לי חשק גדול לראות אתכם שוב, הזמן עובר מהר מדי, שמונה שנים חלפו מאז עזיבתי ולעיתים קרובות מר געגועים מכבד אותי בביקור!... האם ז'אנו וריימונד עדיין בקונגו? מה שלום דודה לואיז וז'וליט? האם אמא עדיין בליל? וגוסטב עם משפחתו?.... תגיד להם שאני מחבקת את כולם, ולך - 'חג שמח ונשיקות טובות'." בולים וחותמות: - שלושה בולים רומניים עם דיוקן המלך מיכאי הראשון (Mihai I): - שני בולים אדומים של 2 ליי - בול אחד כחול של 4 ליי - חותמת צנזורה גרמנית אדומה: "Geprüft / Oberkommando der Wehrmacht" (נבדק / הפיקוד העליון של הוורמאכט) עם עיט נאצי וצלב קרס - חותמת הצנזורה הצבאית הגרמנית על דברי דואר שעברו דרך שטחי הכיבוש הגרמניים - חותמת דואר עגולה שחורה: "ROMANIA" - סימונים ידניים: 22 Nov, 788, 1071, 2592/K, 6162 (מספרי צנזורה וניתוב) הקשר היסטורי: דצמבר 1940 - רומניה מצטרפת למדינות הציר: הגלויה נכתבה ב-17 בדצמבר 1940, פחות מחודש לאחר שרומניה חתמה על ההסכם המשולש (Tripartite Pact) ב-23 בנובמבר 1940, ובכך הצטרפה רשמית למדינות הציר (גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית ויפן הקיסרית). באותה תקופה שלט ברומניה הגנרל יון אנטונסקו, שהפך ל"קונדוקטור" (מנהיג) רומניה לאחר שהמלך קרול השני ויתר על הכס בספטמבר 1940. המלך מיכאי הראשון, שעלה לכס בגיל 19, היה שליט סמלי בלבד. בלגיה תחת כיבוש גרמני: הנמען, הדוד א. קסטיו, התגורר בגנט (Ghent), בלגיה. בלגיה נכבשה על ידי גרמניה הנאצית במאי 1940 (הפלישה החלה ב-10 במאי ובלגיה נכנעה ב-28 במאי). בדצמבר 1940 הייתה בלגיה תחת ממשל צבאי גרמני, וכל התקשורת הדוארית אליה וממנה עברה ביקורת צנזורה גרמנית. הגלויה נותבה "Via Allemagne" (דרך גרמניה) משום שכל דברי הדואר בין רומניה לבלגיה הכבושה עברו דרך שטח גרמניה. פלוישט - עיר הנפט: השולחת כתבה מפלוישט (Ploiești), עיר בדרום רומניה, כ-60 ק"מ צפונית לבוקרשט. פלוישט הייתה מרכז תעשיית הנפט החשוב ביותר באירופה מחוץ לברית המועצות. שדות הנפט ובתי הזיקוק של פלוישט סיפקו חלק ניכר מהדלק למכונת המלחמה הגרמנית. בשל חשיבותה האסטרטגית, הופצצה פלוישט קשות על ידי בעלות הברית בהמשך המלחמה (במיוחד ב"מבצע גל ים" ב-1 באוגוסט 1943). השולחת - גב' ד. פדיאנו: השולחת היא אישה דוברת צרפתית המתגוררת בפלוישט. מתוך המכתב עולה כי היא ממוצא בלגי/צרפתי שעבר לרומניה לפני כ-8 שנים (מאז ~1932), ככל הנראה בעקבות נישואים לרומני (שם המשפחה "פדיאנו"/"Pădeanu" הוא רומני). היא כותבת לדודה בבלגיה ומזכירה את משפחתה המפוזרת ברחבי אירופה ואפריקה: - אמא בליל (Lille), צרפת - עיר שהייתה תחת כיבוש גרמני מאז יוני 1940 - דודה לואיז וז'וליט - ככל הנראה בבלגיה או צרפת - ז'אנו (Jeannot) וריימונד (Raymond) - בקונגו הבלגית (Belgian Congo) - גוסטב עם משפחתו - הדוד א. קסטיו בגנט, בלגיה הקונגו הבלגית: השולחת שואלת על "ז'אנו וריימונד" שנמצאים "au Congo" - בקונגו הבלגית (כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו). בלגים רבים עבדו במנהל הקולוניאלי או בעסקים בקונגו. במהלך מלחמת העולם השנייה נותרה הקונגו הבלגית נאמנה לממשלה הבלגית הגולה בלונדון ותרמה משאבים (בעיקר אורניום) למאמץ המלחמתי של בעלות הברית. געגועים ותקווה לשלום: "ובלעדים מר געגועים מכבד אותי בביקור" - השולחת מתארת את געגועיה למשפחתה ולמולדת. היא כותבת: "נקווה שהשלום יבוא בקרוב, כי יש לי חשק גדול לראות אתכם שוב" - ביטוי אנושי ונוגע ללב לתקווה של אישה רגילה לסיום המלחמה ולאיחוד מחדש עם משפחתה המפוזרת. שמונה שנים חלפו מאז עזבה את ביתה, והמלחמה הפכה את המרחק לבלתי עביר. הצנזורה הנאצית: חותמת "Geprüft / Oberkommando der Wehrmacht" (נבדק / הפיקוד העליון של הוורמאכט) עם העיט הנאצי וצלב הקרס היא חותמת הצנזורה הצבאית הגרמנית. הצנזורה הגרמנית בדקה את כל דברי הדואר שעברו דרך שטחי הכיבוש הגרמניים, כולל דואר בינלאומי בין מדינות הציר למדינות הכבושות. המספרים הידניים על הגלויה (788, 1071, 2592/K, 6162) הם מספרי צנזורה וניתוב של מערכת הדואר הגרמנית. משמעות המסמך: גלויה זו היא עדות אנושית מרגשת לגעגועים ולתקווה בראשית מלחמת העולם השנייה. אישה בלגית/צרפתייה החיה ברומניה כותבת לדודה בבלגיה הכבושה, ומביעה את געגועיה למשפחה המפוזרת ברחבי אירופה ואפריקה. הגלויה ממחישה את הפיצול של משפחות אירופיות בעקבות המלחמה - הורים בצרפת הכבושה, קרובים בבלגיה הכבושה, אחים בקונגו הקולוניאלית - ואת הצנזורה הנאצית ששלטה בכל ערוצי התקשורת. חותמת הצנזורה עם העיט וצלב הקרס, לצד המילים החמות "חג שמח ונשיקות טובות", יוצרות ניגוד חריף בין האנושיות והאימה, בין הגעגוע הפרטי והמכונה הצבאית ששלטה באירופה.