רקע: "אדברול" בפברואר 1948
"אדברול" (Adevěrul - "האמת") הוא עיתון רומני ותיק שנוסד ב-1888. גיליון מ-10 בפברואר 1948 יוצא שלושה חודשים לפני הכרזת מדינת ישראל (14 במאי). בראשו: "הבולטין המטאורולוגי מבשר שהחורף עוד יחזור. האם ד. טופור מסכים לוויתורים?" - שתי שאלות, שתיהן רטוריות.
העיתון יוצא תחת מנהלות ה. סורנו (H. Soreanu) עם הכתובת: "בוקרשט, רחוב מטיי מילו 11". גיליון זה הוא תמצית של ארבעה נושאים שונים לגמרי שמשתלבים לתמונה הסטורית אחת: פוליטיקה איטלקית, ועדת האו"ם לפלסטינה, ביורוקרטיה רומנית - ומשפט פשעי מלחמה.
הכתבה הארוכה: "5 שעות שיחה עם פלמירו טוגליאטי בפיצריה רומאית"
הכתבה המרכזית - סיפור מהפנים ביותר בגיליון - היא תרגום ועיבוד של ראיון שערך הכתב האמריקאי אמט יוז' (Emmet Hughes) מכתב "טיים" (TIME), שנכח ב"פיצריה רומנאלדו" בפיאצה דלה טורטה שברומא עם הסופר אורסון וולס וכרוניקאי ה"אוניטה" (עיתון המפלגה הקומוניסטית) אמנואל רוקו.
לתוך הפיצריה נכנס, לגמרי במקרה, פלמירו טוגליאטי (Palmiro Togliatti) - מנהיג המפלגה הקומוניסטית האיטלקית, בן 54 - לבוש מעיל צנוע וכובע אפור ישן. טוגליאטי ישב ישירות ליד שולחנם.
מה אמר טוגליאטי בשיחה של 5 שעות?
- אינו חושש שהטקטיקה של השביתות תפגע בתוצאות הבחירות: "הכוח הצפוני נשאר איתן, וה'אנרגיה הגוברת' שלנו מחלחלת לדרום הכפרי" - הבחירות העירוניות האחרונות מאשרות זאת.
- שוחח בכיף על "שימוש בגרונד כפרטיציפ" ועל "פרנסיסמי" (פרנציזמות) שמקעקעות את האיטלקית הטהורה.
- סיפר בהתלהבות על מצעד 30,000 הפרטיזנים האחרון שצפה בו מהמדרגות - עד שפרטיזן אחד זיהה אותו ויצא מהשורות לברכו.
ציטוט מרכזי: "בעוד שלב מסוים יכולנו להגיע לפשרה. אבל לא באשמתנו - הרכבת עברה את תחנת הפשרה."
(הכתבה ממשיכה בעמוד 2)
"גלוסות פוליטיות" - מעצר הקצין טריאנדף בתוך ארמון המשפט
תחת הכותרת הצנועה "גלוסות פוליטיות" (Glose Politice), בגוש טקסט קטן אך בולט, מפורסמת ידיעה שהיא שווה כתבה שלמה:
"המגיסטרט לשעבר אורל טריאנדף (Aurel Triandaf), מפקד רכבת המוות מקיץ 1941, אשר לאחר שהוצא צו חיפוש עליו הצליח להיעלם - זוהה ונעצר ממש בתוך ארמון המשפט. האיש כנראה נמאסה לו מכל ה'היעלמות' - ופשוט הופיע."
ההקשר: טריאנדף היה מפקד רכבת הבקר שנשלחה מיאשי ביוני 1941 עם אלפי יהודים נעולים. מרביתם מתו מחנק, צמא ומכות. בשנה אחת לאחר מכן (יוני 1948) יופיע שמו שוב בכיסוי המשפט ב"רומניה ליברה" - שם יצוינו עדויות הניצולים על האכזריות ברכבת.
העיתון מסיים בהומור ציני: "הידיעה הופיעה בעיתונים באותיות מתאימות לעובדות סנסציוניות. זה טבעי."
ועדת האו"ם לפלסטינה - "תוכנית אנגלו-אמריקנית לסיכול החלטת האו"ם"
כתבות מפורטות מלייק סאקסס (Lake Succes), מוסקבה ופראג מדווחות על הדרמה הדיפלומטית סביב פלסטינה:
מלייק סאקסס (סוכנות France Presse): ועדת פלסטינה של מועצת הביטחון החליטה לבקש מהממשל הבריטי לאשר מראש הקמת מיליציות חמושות בשני הישויות העתידיות - היהודית והערבית. ארבעה שלבים: קביעת אזורי תחום, גיוס, אימון, ציוד.
ממוסקבה (תאס): ה"פרבדה" מפרסמת אירוניה נוקבת מפי יורי ז'וקוב (Yuri Jukov) נגד ה"התגלית" הבריטית שספינות "Pan York" ו-"Pan Crescent" נשאו קומוניסטים ו-1000 דוברי רוסית בדרכם לפלסטינה: "מרגלים מוסקבאיים". מנהל המחנות הבריטי גוטפרי קולינס (Gotfrey Collins) הכחיש בצורה קטגורית - אך "ההמצאה שנשלחה מלונדון הקיפה את העולם". ז'וקוב מסכם: זהו מסך עשן שנועד להסיח את הדעת מ"מניפולציות הדיפלומטיה הבריטית".
מפראג (TASS דרך MLADA FRONTA): בריטניה וארה"ב קבעו ביניהן תוכנית לסיכול החלטת האו"ם על נסיגה בריטית מפלסטינה - ולדחיית ביטול המנדט. התוכנית לא מפורטת אך "מקורות אמינים" מאשרים קיומה.
"לאן שואפים" - הדיון המרכזי: מסחר המדינה וזול המחיה
מאמר הפתיחה של העורך מאת גר. גראור (Gr. Graur) תחת הכותרת "לאן שואפים - מסחר המדינה וזול המחיה" מנתח את תפקוד עיריית בוקרשט:
הישגים: ה"עוזר ראש העיר החדש" (שמו לא מוזכר, אך הכוונה לאיש קומוניסטי) השתלט על האספקה ביוזמת העירייה עצמה - לא על ידי יצרנים פרטיים. הדוגמה: "החנויות והמגזינים שנקראים 'של המדינה' - אך בפועל שייכים לחברה העירונית - מציגים תמונה של שפע שלא ראינו זמן רב."
הבעיה שנותרת: המוצרים עדיין יקרים מדי לפקיד השכיר. ד. דונצ'ה (Doncea) מבטיח "קנטינות מיוחדות לשכירים" - אבל גראור מבקר: זו פתרון חלקי בלבד. "הפתרון האמיתי הוא שסכומי ההוצאה החודשית למזון יהוו אחוז מקובל מהמשכורת."
הביקורת הכלכלית: גראור אינו עושה חשבון, אך אומר: "כולם יסכימו שהיא מגיעה לסכום עצום."
"אשמת מי זה" - הביורוקרטיה של מס שכר ופנסיות
שתי כתבות לצד אחד מבקרות ביורוקרטיה ממשלתית:
"אשמת מי זה" - מס הכנסה עובד בית: משרד העבודה פרסם אזהרה ש"פרטים שונים" מבקרים בבתים, מציגים עצמם כפקחים וגובים תשלומים עבור "עובד הבית". משרד העבודה מציין: המס היחיד הנדרש הוא 10% מהמשכורת של דצמבר, ומשלמים אותו בלשכה הפיננסית - לא בבית. גראור כותב: "הופעת הרמאים מוכיחה כמה צדקנו שביקרנו את שיטת הגבייה." האזרח צריך לעשות תור שלוש פעמים, ואחר כך ללכת לרחוב "בית הלילה" לרשום את הפרטים - כל זה עבור 100 לאי. "לא מפתיע שנמצאו רמאים חכמים."
"טיול כפוי" (Plimbare fara voe) - פנסיות ולספי הלוך-ושוב: פ. ג'. (F. Gh.) כותב: הפנסיונרים שלחו את ספרי הפנסיה שלהם בינואר ללשכה הפיננסית (כנדרש). עכשיו קוראים להם לבוא לקחת אותם חזרה - כדי להוסיף "מספר סדר" על הכריכה. כותב: "הייתה אפשרות לעשות זאת לפני ששלחו אותם."
"טכניקת השמועה" - מסאי תרבות על פנטזיה ורומנית
מאמר ארוך ומפתיע מאת ויקטור אפטימיו (Victor Eftimiu) תחת הכותרת "טכניקת השמועה":
הטענה המרכזית: הרומנים הם עם סיפורי-עם וקסם - מיתולוגיה עשירה של יצורי קסם, שולחנות שמגישים עצמם, מאכלות בשפע - שנוצרה מאומללות ועוני של מאות שנים. כמו המוסלמי שמילא גן עדנו בחוריות ומים - מי שחי בצמחייה שדופה.
הניגוד: הצרפתים והאיטלקים - שחיו בנוף יפה ועם ממשי - "לא נצרכו ליצור יופי דמיוני".
המעבר לעיר: הדור המודרני עם מקרר, מעלית, טלפון ורדיו היה אמור "לאחות את הדמיון אל תחנות המציאות." אבל "המורשת הקדומה אינה יכולה לאבד עצמה בדור אחד." והתוצאה: בוקרשטאים מאמינים ומגדילים כל שמועה אבסורדית - "תמימות הנער שראה בעיניו את הדרקון."
"תפי" (TEPI) - קטעי הומור קצרים
בפינה קבועה של "תפי" (TEPI - Epigramme) מתפרסמות אפיגרמות קצרות:
על בעל הבית שחנק את שוכרתו:
> "בין שוכר לבעל בית החלו סכסוכים, אחד.
> עכשיו שולטות, דבר נדיר, הקשרים הכי... הדוקים!"
> - פ. לובד (F. Lobed)
קריקטורה מאת BARG (ב-ARG): שתי דמויות מדברות: "עם כל הפקחים האלה, נגיע לאבטלה."
ידיעה על מינוי: ממשלת צ'כוסלובקיה מינתה נציג דיפלומטי ברומניה - עוד סימן לבניית הגוש המזרחי.
"מי זה?": משרד הבריאות ביקש מהבנק הלאומי להעניק קרדיט לכל רישיון בית-מרקחת כפרי חדש - 200,000 לאי. "טוב מאוד. אבל כדי שהפעולה תהיה שלמה - יהיה נחוץ לספק גם 2,000 רופאים לאזורים הכפריים. אותם מי מספק?"
"גבול צרפת-ספרד נפתח:" "הגבול הצרפתי-ספרדי נפתח מחדש. הזדמנות לחזור על הצהרת המלך הצרפתי הידועה: אין עוד פירנאים! - בין הרפובליקה הצרפתית ל'הרפובליקה הספרדית' של פרנקו."
💡 גיליון "אדברול" מ-10 בפברואר 1948 הוא מסמך של זמן שבו ההיסטוריה מתנהלת בו-זמנית בכמה מישורים: מנהיג קומוניסטי איטלקי משוחח בפיצריה רומאית על עתיד אירופה, ועדת האו"ם מנסה לנהל את הלידה של מדינת ישראל מרחוק, ובתוך ארמון המשפט הרומני - מי שפיקד על "רכבת המוות" נעצר, כמעט במקרה.