הנושא המרכזי בחלקו הראשון של התיק הוא מאבקו של הרב לוזר טברסקי (Rabin Luzer Twerski) להגן על רכושו ברחוב 2 גרניצרי מס' 7-9 בפלטיצ'ן. הרכוש שימש כבית כנסת ומקום מגורים, והרשויות ביקשו להחרים חלק ממנו. המאבק המשפטי: הרב טברסקי פנה לשר הפנים דרך הצנטרלה היהודית, בבקשה להמשיך להשתמש ברכושו כבית כנסת. הוא צירף עשרות הצהרות של תושבי פלטיצ'ן שאישרו כי המקום משמש כבית תפילה שנים רבות. המצהירים כוללים: - בנציון שטייגמן (Bention Steigman) - יוליה רוזנברג (Iuia Rozenberg) - בוניס ביר (Bunis Bear) - לופה פלטרמן (Lupa Faltreman) - לוכן ליטמן (Luchen Litman) - חנול רבינוביץ' (Hnul Rabinovi) - לייבה פמפן (Leiba Fămpen) - איציק אברם (Ițic Avram) - מאיר הומא (Meir Huma) - מיסה חיים לרר (Maise Haim Lerer) כל הצהרה מאשרת כי "ברכושו שהד"ר ל. טברסקי, רחוב 2 גרניצרי 7-9, פועל בית תפילה (casă de rugăciune)". ההקשר ההיסטורי: הרב טברסקי היה כנראה ממשפחת האדמו"רים מטבריסק (Twersky), שושלת חסידית חשובה. העובדה שהיה בעל רכוש בפלטיצ'ן מעידה על קשרי הקהילה עם עולם התורה החסידי.

הנושא הדומיננטי ביותר בתיק 028 הוא הגבלות תנועה ומגורים. כל יהודי שרצה לעבור מעיר לעיר, או אפילו מעיירה לעיירה, נדרש לקבל אישור מהצנטרלה היהודית, שהעבירה את הבקשה למשרד הפנים. רוב הבקשות נדחו. בקשות שאושרו (מעטות): - קלמנטינה ינקו (Clementina Iancu) – אישור מעבר מפלטיצ'ן לטרגו-ניאמץ לטיפול בהוריה הקשישים. אביה יוסוב ינקו (Iosub Iancu) התגורר ברח' טאוהרי 6. - נליה טננטפ (Nelia Tanentap) – אישור מעבר מפלטיצ'ן לבוקרשט לגור עם אחותה פאולה טננטפ (Paula Tanentap) בקליה מושילור. - אסתר גולדשטיין (Estera Goldstein) – אישור מעבר מפלטיצ'ן ליאשי לגור עם אמה ביילה גולדשטיין (Beila Goldstein) ברח' ארמנה 8. בקשות שנדחו: - מ. לוביש (M. Luvisch) – מפשקאני, ביקש אישור נסיעה ליאשי עבור בנו סמויל לוביש (Luvisch Samoil) ללימודים בבית ספר מקצועי. נדחה. - סולומון סלוים (Solomon Sloim) – ביקש מעבר מפלטיצ'ן לבקאו לגור עם חתנו יוסיף שכטר (Iosef Schechter), רח' שטפן צ'ל מארה 114. נדחה על ידי משרד הפנים. - רוזה סופר (Rosa Sofer) – ביקשה מעבר דירה עם בתה פפי (Pepi). נדחה. - אסתרה זלינגר (Estera Zelingher) – ביקשה אישור נסיעה לבוקרשט לנישואין עם איציק ל. זליג (Ițic L. Zeilic), רח' אל. ולחוצה 13. הבקשה עברה עיבוד ארוך. - גוטמן מרכוס (Gutman Marcus) ואסתר מרכוס (Estera Marcus) – בני הזוג ביקשו מעבר לגאלאץ עם בנם בן ה-4 טוני (Toni). נתמך על ידי סיימון ה. ביר (Simon H. Beer) מגאלאץ. נדחה. - ריפקה ליה צ'ורארו (Rifca Leia Ciuraru zis Cojocaru) – ביקשה מעבר לבקאו עם בתה ביילה (Beila) לגור עם חתנה יעקב גנץ (Iancu Ganz). נדחה. בקשות שאושרו בסופו של דבר: - שטרול הרש קרואיטורו ז"ס גרינברג (Strul Herșcu Croitoru zis Grinberg) ואשתו אנה (Ana) – קשישים מפונים, ביקשו מעבר מפלטיצ'ן לפשקאני לגור עם בנם איציק גרינברג (Itic Grinberg/Grünberg). - יואינה סמיל מנדל (Ioina Smil Mendel) ואשתו פייגה (Feiga Ioina) – קשישים, ביקשו מעבר לפשקאני בחסות אחייניהם יעקב וייסמן (Iancu Weisman) ומויסה שכטר (Moise Schachter). - חיה רבינוביץ' (Haia Rabinovici) – אלמנה בת 76, ביקשה מעבר מפלטיצ'ן לטרגו-ניאמץ לגור עם בתה ליזה ברגמן (Liza Bergman) וחתנה אברם יעקב ברגמן (Avram Iancu Bergman). - מויסה רוטמן (Moise Rottman) – בן 69, ואשתו סורה (Sura) בת 65, ובתם אנה (Ana) בת 30 – ביקשו מעבר מפלטיצ'ן לרמניקו סראט לגור עם בנם לופו רוטמן (Lupu Rottman), רח' פיאצה הללור 13. - נתן בראץ (Nathan Baratz) – ביקש מעבר מליטן לבוטושאני בחסות אחיו בויום בראץ (Buium Baratz) ומאייר בראץ (Mayer Baratz), סוחרים בבוטושאני. נתמך על ידי ד"ר אמיל טאובר (Dr. Emil Tauber), נשיא המשרד המחוזי בוטושאני, וד"ר ל. גולדהמר (Dr. L. Goldhamer), מזכ"ל. - איסק סמויל (Isac Samoil) – נתין פולני מבוטושאני, ביקש מעבר לטרגו חצ'-לפזי עם משפחתו: חמותו פינה גולדנטל (Pine Goldenthal) בת 65, גיסתו אסתר דוד (Estera David) בת 33, אחיינית פני דוד (Fani David) בת 2, וגיסו הרש דוד (Herșcu David) בן 34. - פישל/ריגל מוזס (Fișel/Rigel Mozes) – ביקש מעבר מפלטיצ'ן לגאלאץ עם אשתו ובנם הקטין, בחסות חתנו יצחק קובלין (Isac Covalin/Covaliu), טוחן בגאלאץ. - מויסה יעקב קוז'וקארו (Moise Iancu Cojocaru) – ביקש מעבר מפלטיצ'ן לבוטושאני בחסות אטי וייסמן (Ety Waissman). - סורה מרקוביץ' (Sura Marcovici) – מפונה מלספזי, ביקשה מעבר לפוקשאן לגור עם אחותה ז'נטה גולדשטיין (Jeaneta Goldstein) ובעלה הרש גולדשטיין (Herscu Goldstein).

תיק 028 מתעד גם בקשות אישורי נסיעה למטרות חינוך ורפואה: לימודים: - איסידור ליאון שיפ מ. (Schip M. Isidor Leon) – תלמיד, יליד 30.09.1923, ביקש אישור נסיעה מפלטיצ'ן לבוקרשט ללימודים אקדמיים. רח' רגל מיכאי 1 152 / רח' ברדולוי 21. - סמויל לוביש (Luvisch M. Samoil) – תלמיד, ביקש אישור נסיעה ליאשי ללימודים בבית ספר מקצועי. נדחה. - מירצ'ה גידאון שנארך (Mircea Ghideon I. Schnarch) – תלמיד בליציאום היהודי ביאשי. בנו של ד"ר י. שנארך (Dr. I. Schnarch) מפשקאני. רפואה: - מויסה רוזנברג (Moise Rosenberg) – ביקש אישור נסיעה מפלטיצ'ן לבוקרשט לניתוח רפואי. בתו סילבה רוזנברג (Rosenberg Silva) נדרשה ללוותו. - קלמן אהרון ז"ס שלמה (Calman Aron zis Solomon) – ביקש אישור נסיעה מפלטיצ'ן ליאשי לדיון משפטי. - סורה שטרול (Sura Strul) – ביקשה אישור נסיעה ליאשי לדיון משפטי. - אווה לובנזון (Eva Löwensohn) – ביקשה אישור נסיעה ליאשי לדיון משפטי. המכנה המשפטי: על פי סעיף 6 וסעיף 3 של החלטות הממשלה מ-1942, יהודים הורשו לנסוע רק באישור מיוחד. כל נסיעה – ללימודים, לרפואה, למשפט – דרשה טופס מיוחד (Formular tipizat) עם פרטי הנוסע, יעד הנסיעה, משך השהייה, ואישור חתום.

החלק השלישי של תיק 028 מכיל מסמכים משפטיים הקשורים ברכוש הקהילה היהודית בפלטיצ'ן – צוואות, תרומות, והליכי החרמה: צוואת אדולף באייר (Adolf Bayer): אדולף באייר היה בעל נכסים בפלטיצ'ן. צוואתו (מ-25.10.1937) כללה לגטים למספר נהנים: - פני ד. יגר (Feny D. Jager) - מלארי לבנזון (Melarie Levensohn) - ז'אן-ז'אק באייר (Jean-Jaques Beyer) - ד"ר אמיל באייר (Dr. Emil Beyer) - אנוס, בת של סימון נתנזון (Anos, fiica lui Simon Nathansohn) - אליזה גולדנר (Elise Goldner) - מואיסה רייזלברג (Moise Reiselberg) – מנהל עיזבון - מרטין ברקוביץ' (Martin Bercovici) – מנהל עיזבון אשתו גיטה (ז"ס אוגוסטה) באייר (Ghita zis Augusta Bayer), שם נעורים השכלס (Hescheles). החרמת הרכוש: ב-1941-1942 הוחרם הרכוש על ידי המרכז הלאומי לרומניזציה (Centrul Național de Românizare). קונסט. אי. נשטאין (Const. I. Neștain) מונה כמנהל הרכוש המוחרם. תרומות לקהילה: - שלמה שכטר (Schneier/Schneyer Schachter) – ילדיו סלימה (Slima/Slima Engler), סבה/שבה (Seiva/Scheva Schächter), ושרה (Sarah Schächter) תרמו 200,000 לאי לזכרו (1926). - ארנולד ושרלוט ויינראוך (Arnold & Charlotte Weinrauch) – תרמו נכס בפלטיצ'ן לזכר הורי שרלוט יוסיף וקרנטה לוסנר (Iosif & Creta Losner). מיוצג על ידי ישראל בולנר (Israil Bolner), סוחר. - ליפסה קולנברג (Lifsa Kohlenberg) – מורשת לקהילה. - אסתרה ויוסיף רושו (Estera & Iosif Roșu) – תרמו לבית החולים היהודי. - אנה חיימוביץ' (Anna Haimovici) – תורמת. בעלה איסק חיימוביץ' (Isc Haimovici). - ברנרד דיאמנט (Barnard Diamand) – תורם. - אוסיה קנדל (Osia Kandel) – תורם. - פסח פסקל (Pesah Pascal) – תורם. - זיגמונד וקסלר (Sigmund Vaxlar) – תורם. - אטי הרט (Etty Hart) – תורמת. - יוסיף רושו (Iosif Roșu) – תורם. - סטארה (Stara) – תורמת. יואנקו איציק סין סמיל (Iancu Itic sin Smil) – בעל רכוש ברח' רגל מיכאי 1 241, צוואה מ-1908. קנה את הנכס מברקו סין מוי (Bercu sin Moi). קרוביו: אח מויסה (Moisă), אחיין יעקב וולף (Iancu Volf), וכן חנה (Hana) אחות המנוח יעקב סוחר (Iancu Suher). הנהגת הקהילה בפלטיצ'ן: - ו. לוסטגרטן (W./T./N. Lustgarten) – נשיא הקהילה היהודית בפלטיצ'ן - מ. שוורץ (M. Schwartz/M. Schvartz) – מזכ"ל הקהילה - מרטין ברקוביץ' (Martin Bercovici) – חבר ועד - אל. דניל (Al./Alex. A. Danil) – עורך דין הקהילה

העמודים האחרונים של תיק 028 מכילים את ספר החשבונות של הקהילה היהודית בפלטיצ'ן לשנת 1942. זהו מסמך פיננסי מפורט המתעד את כל הכנסות והוצאות הקהילה: הכנסות עיקריות: - תרומות ומתנות - דמי שכירות מנכסי קהילה - תשלומי מס קהילתי - ריבית על פיקדונות הוצאות עיקריות: - שכר עובדי קהילה (רב, חזן, שוחט, מזכ"ל) - תחזוקת מבני קהילה (בית כנסת, בית ספר, בית חולים) - סעד לנזקקים - מזון ותרופות - מסים לשלטונות תורמים ומשלמי מס רשומים: - סופ. באייר (Sup. Bayer) / אד. באייר (Ad. Bayer) – תשלומים - בן שכטר (Sohn Schächte) – תשלום - קרולינה דה פרד פאסט (Caroline de Fard Fast) – תשלום - אוסיה קנדל (Osie Kandel) – תשלום - יצחק חיימוביץ' (Isac Haimovici) – תשלום - ליאו וינלץ (Leo Vinelts) – תשלום סכומי עתק: סך ההכנסות לשנת 1942 הגיע למיליוני לאי, נכסים בשווי עוד מיליונים. המספרים משקפים קהילה עשירה ומאורגנת, שלמרות הגזירות המשיכה לתפקד כגוף כלכלי משמעותי.

תיק 028 מתעד את המבנה הארגוני של המשרד המחוזי באיה של הצנטרלה היהודית, שמרכזו בפלטיצ'ן: הנהלת המשרד המחוזי באיה: - ד"ר ז'אן זביבל (Dr. Jean Zvibel/Zviebel) – נשיא המשרד המחוזי באיה - מרטין ב. בלוש / מרטין ברקוביץ'-בלוש (Martin B. Băluș / Martin Bercovici-Băluș) – מזכ"ל - מ.מ. זלינגר (M.M. Zelingher) – מזכ"ל (בתקופה מאוחרת יותר) - ה. גרינברג (H. Grinberg) – מזכ"ל - פיטר לוזניאנו (Peter Lozneanu/Lozneanu/Lozheanu) – מזכיר - קורנל ביליג (Cornel Billig) – מזכיר - ד"ר א. ביילר (Dr. I. Biller) – מזכיר (בהמשך) משרדים מחוזיים שכנים: - משרד מחוז ניאמץ (טרגו-ניאמץ/פיאטרה-ניאמץ): פליקס איפקר (Felix Ipcar) – נשיא; דן האן (Dan Han) / ד. סגל (D. Segal) – מזכ"ל - משרד מחוז בוטושאני: ד"ר אמיל טאובר (Dr. Emil Tauber/Talu) – נשיא; ד"ר ל. גולדהמר (Dr. L. Goldhamer) – מזכ"ל - משרד מחוז קובורלוי (גאלאץ): ז'אן אבלס (Jean Abèles) – נשיא; יעקב לוקצ'י (Iancu Lucaci) – מזכ"ל - משרד מחוז פוטנה (פוקשאן): ס. א. באכר (S. A. Bacher) – נשיא; ה. קופולוביץ' (H. Copolovici) – מזכ"ל - משרד מחוז ר. סראט: ס. וידרמן (S. Wiederman) – נשיא; אדולף מונשטיין (Adolf Munstein) – מזכ"ל קהילת גאלאץ: יוסיף לובנזון (Iosef Löwensohn) – נשיא; ארי קליינר (Ary Kleiner) – מזכ"ל המטה המרכזי בבוקרשט: - ד"ר נ. גינגולד (Dr. N. Gingold) – מזכ"ל הצנטרלה - מ. פונדואנו (M. Fundoianu) – מזכיר - אינג'. ד.ס. דוידביץ' (Ing. D.C. Davidevici) – מזכ"ל (במסמך אחד)

תיק 028 הוא מקור גנאלוגי והיסטורי ייחודי לחקר יהדות פלטיצ'ן ומחוז באיה בתקופת השואה: ערך גנאלוגי: - מאות שמות של יהודי פלטיצ'ן והסביבה - קשרים משפחתיים מפורטים – הורים, ילדים, חתנים, גיסים - כתובות רחוב בפלטיצ'ן, פשקאני, בוטושאני, יאשי, בוקרשט - תאריכי לידה וגילאים של עותרים - מקומות מגורים קודמים – בעיקר פליטים מלספזי, מטרנסניסטריה - מקצועות – סוחרים, טוחנים, רופאים, רבנים - נתינות – חלק מהעותרים היו "נתינים פולנים" (supuși poloni) ערך היסטורי: - מנגנון הגבלות התנועה – כל מעבר דירה דרש אישור משרד הפנים דרך הצנטרלה - פינוי ועקירת יהודים – מלספזי, ממחוז באיה, לערים אחרות - החרמת רכוש יהודי – על ידי המרכז הלאומי לרומניזציה - חיי קהילה – בתי כנסת, צוואות, תרומות, בית חולים - מבנה ארגוני – המשרדים המחוזיים של הצנטרלה והנהלתם הערים המיוצגות: פלטיצ'ן (Fălticeni), פשקאני (Pașcani), בוטושאני (Botoșani), יאשי (Iași), טרגו-ניאמץ (Tg. Neamț), פיאטרה-ניאמץ (Piatra-Neamț), בקאו (Bacău), גאלאץ (Galați), פוקשאן (Focșani), רמניקו סראט (Râmnicu Sărat), בוקרשט (București), רומן (Roman), ליטן (Liteni), לספזי (Lespezi/Tg. Lespezi), בראילה (Brăila). ההקשר: התיק מתוארך ל-1942 – שנת השיא של הרדיפות ברומניה. יהודי מחוז באיה לא גורשו המונית לטרנסניסטריה (כמו יהודי בוקובינה ומולדובה), אך היו כפופים להגבלות חמורות: איסור על שינוי מקום מגורים, חיוב בעבודה כפויה, החרמת רכוש, ופיקוח בירוקרטי על כל תחומי החיים.