תיק 11 מהצנטרלה היהודית ברומניה מתעד את פעילותו של "הארגון הציוני החדש" (Noua Organizație Sionistă din România), שפעל מרחוב מירצ'ה וודה 62 (str. Mircea Vodă Nr. 62) בבוקרשט. הארגון פעל מכוח רישיון מס‏ 46217 מ-4 ביולי 1938, שהוצא על ידי משרד הפנים - המנהלה הכללית של המשטרה. מדובר בסניף המקומי של התנועה הציונית הרוויזיוניסטית העולמית ("N.O.S. - New Zionist Organization"), שהייתה קשורה למורשתו של זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי ולתנועת הנוער "ברית תרומפלדור" (Brith Trumpeldor). עדות לכך ניכרת ברשימת האינוונטר של המשרד (עמ‏ 19), שכללה תמונות של המלך מיהאי הראשון, ז'בוטינסקי, יוסף תרומפלדור ותאודור הרצל, וכן מפת ארץ ישראל - שילוב סמלי בין נאמנות למלכות רומניה לבין החזון הציוני. התיק מתעד את השנים 1941-1942 - תקופה שבה ארגונים יהודיים ברומניה נדרשו לפעול תחת פיקוח מלא של הצנטרלה היהודית (Centrala Evreilor din România), הגוף שהוקם בכפייה על ידי השלטון הפשיסטי כדי לרכז ולשלוט בחיים היהודיים במדינה.

הרפרט הפותח את התיק (עמ‏ 2-3), שנחתם על ידי המפקח המנהלי א. לנדאו (A. Landau), מגדיר את שלוש מטרות הארגון: 1. הכשרה מקצועית של הנוער - לשם כך הפעיל הארגון: - מרכז עבודה חקלאית. - קורס תיאורטי-הכנתי לניווט (ימאות). 2. חינוך בלתי-פורמלי לנוער היהודי - קורסים קבועים של תנועת "ברית תרומפלדור" לצעירים, ותנועת "מדינה" (Medina) לחוגי מבוגרים, לצד הרצאות תרבות. 3. הוצאה לאור - בטאונים וחוברות בנושאים יהודיים. בעבר החזיק הארגון בשני כתבי עת - "הדיבור העברי" (Cuvântul Evreesc) ו-"היארדן" (Haiarden) - ובשנה האחרונה הצטמצם לבטאון "דאגות יהודיות" (Preocupări Evreești). עד אוקטובר 1941 מומנה הפעילות מקרן ייעודית בשם "קרן תל-חי" (Keren Tel Hai). משעוכב רישיון הקרן, נותר הארגון קיים "רק בשם, ללא יכולת לפעול בשום כיוון" - כלשון הרפרט. מספר בני הנוער שנותרו קשורים לארגון באותה עת: בבוקרשט 77, בממלכה הישנה 98, בבוקובינה 40, בטרנסילבניה 57 - סך הכול 272 בני נוער. הארגון נוהל בידי ועד מנהל של עשרה חברים בראשות ד"ר קמינר, ותנועת הנוער נוהלה בידי ד"ר לידרמן. הרפרט מסתיים בהמלצה למזג את הארגון עם זה שבניהול מ. בנבניסטי, "כדי לרכז אלמנטים חיוניים בגוש אחד".

בתיק שורה של מכתבים רשמיים, שנחתמו על ידי הנשיא ל. קמינר (L. Kaminer) והמזכיר הכללי דב סגל (Dov Segal), שנשלחו לסקציות שונות של הצנטרלה היהודית ב-5 במאי 1942: למדור החינוך המקצועי מחדש: בקשה לאישור הקמת מרכז עבודה חקלאית ל"ברית תרומפלדור" וקורס ניווט תיאורטי. המכתב מזכיר כי בשנים 1934-1939 הופעלו חוות חקלאיות בזאסטבנה ובסטורוז'ינץ (Storojineț) בבוקובינה, בהן הוכשרו כ-100 צעירים בכל עונה, וכן קורסי ימאות ודיג בגלאץ ובצתאתיה-אלבה (1938-1939), שהכשירו כ-50 צעירים - רובם נמצאים כיום, לפי המכתב, בארץ ישראל ומיישמים את הידע שרכשו. בקשת פטור מעבודת כפייה: מכתב נפרד מבקש פטור לשלושה עובדים "חיוניים לחלוטין" לפעילות הארגון: בריש סגל (Beriș Segal) - מזכיר כללי, אברם זיגברמן (Avram Zigberman) - מזכיר המדור הכספי, ו-ד"ר יעקב לידרמן (Dr. Iacob Leiderman) - ראש מדור הנוער. הבקשה נרשמה במפקחה הכללית למחנות ולטורי העבודה תחת מספר 6952 מ-2 באפריל 1942. למדור בתי הספר והתרבות: בקשה לאישור המשך פעילות "ברית תרומפלדור" ו"מדינה" בבוקרשט ובפרובינציה. למדור העיתונות וההוצאה לאור: בקשה לאישור הוצאת בטאונים וחוברות, ובכללן חוברת על מקס נורדאו וכתבי יד גנוזים של ולדימיר ז'בוטינסקי. לוועד הצנטרלה עצמו: בקשה לאשר גיוס כספים תחת השם "קרן תל-חי" - לאחר שהרישיון הקודם נשלל בהוראת משרד הבריאות מ-21 באוקטובר 1941.

ליבו של התיק הוא דוח ביקורת כספית חמור וארוך (עמ‏ 10-13), שנחתם על ידי הבקר הכספי דוד וייסמן (David Weissman), שנשלח לבדוק את גזברות הארגון ב-27 באפריל 1942, בעקבות תלונות שהגיעו לצנטרלה. ממצאי הביקורת המרכזיים: 1. פנקס הקופה לא היה מעודכן - הרישומים נעשו פעם בחודש בלבד, ולא הותאמו לכללי החשבונאות. הפנקס לא היה חתום ומאושר על ידי הוועד, והמפתח לארון הרישומים היה בידי הנשיא קמינר בלבד. 2. חשד לזיוף רישומים - וייסמן מציין כי בבדיקתו מצא שהדיו על רישום מפברואר 1941 היה "טרי", בעוד שהתאריך הרשום היה אפריל 1942 - עדות לכך שהפנקס עודכן בדיעבד בתוך פרק הזמן שניתן לארגון להתכונן לביקורת. 3. 50 קבלות חסרות - מתוך פנקסי הקבלות של הארגון, נמצאו 50 קבלות חסרות, ואף שהוצגו לו שני "פרוטוקולים" שהוכנו במפגיע כדי להסביר את החסר, אלה נחשדו כמזויפים. 4. הרישומים מלפני 6 בפברואר 1941 הושמדו - הארגון טען כי כל הרישומים והקבלות שקדמו לתאריך זה נהרסו במהלך "המרד ב-23 בינואר 1941" - אירוע הפרעות האנטישמיות הידוע של המרד הלגיונרי בבוקרשט (ינואר 1941), שגרם למותם של מאות יהודים. 5. הלוואות ללא תיעוד - הארגון לווה 85,000 לי מחבריו בין פברואר 1941 לאפריל 1942, החזיר רק 17,000 לי, ונותר חייב 68,000 לי - ללא כל מסמך המתעד את ההלוואות או השבתן. 6. שכר גבוה מדי לעובדים שהם גם חברי ועד - וייסמן מציין כי ד"ר לידרמן ואברם זיגברמן, שניהם חברי ועד מנהל, קיבלו כשכירים 36,000 לי בשנה כל אחד - וממליץ להפסיק את שכרם ולדרוש שהשירות יינתן בהתנדבות. 7. שכר דירה מנופח - 74,000 לי בשנה, "עבור משרד גדול מדי לעומת הפעילות הנוכחית", לפי הביקורת. וייסמן מסכם: "מבדיקת פעילותם בשנים 1941-1942, ניכר כי לא עשו דבר מלבד להוציא לצרכים אישיים את הסכומים שנתקבלו - ולא כל שכן להקים קרן לעזרת מהגרים לארץ ישראל, שהיא מטרת קיומו של ארגון זה".

הטבלה הכללית שצורפה לדוח (עמ‏ 14-17) מפרטת את תזרים הכספים המלא של הארגון על פני 15 חודשים: הכנסות (סה"כ 323,659 לי): - דמי חבר (Cotizații): 91,996 לי - תרומות "קרן תל-חי": 85,750 לי - הלוואות מחברים: 85,000 לי - קופת חיסכון (C.E.C.): 6,800 לי - דמי שכירות מ"ועד עליה" (Comitetul Alya): 20,000 לי - אספת כספים לחתונות: 14,186 לי - אספת כספים לחגים: 6,355 לי - קופות "קרן תל-חי": 10,622 לי - אספה מהפרובינציה: 2,950 לי הוצאות (סה"כ 323,659 לי): - משכורות: 154,000 לי - שכר דירה: 74,000 לי - הוצאות כלליות מוצדקות: 46,170 לי - הוצאות כלליות לא מוצדקות: 23,075 לי - החזרי הלוואות: 17,000 לי - סובסידיות לא מוצדקות (לד"ר לידרמן): 4,000 לי - חוב ישן: 4,000 לי - חומרים לא מוצדקים: 600 לי - יתרת קופה ל-30 באפריל 1942: 814 לי בלבד הפער הבולט בין ההכנסות הגבוהות (למעלה מ-320,000 לי) ליתרת הקופה הזעומה (814 לי) הוא שהוביל לחקירה ולביקורת המפורטת.

סטטוס השכר לחודש מרץ 1942 (עמ‏ 18) מפרט את ארבעת העובדים השכירים של הארגון: - דוקה זיינברג (Doca Seinberg) - דקטילוגרפית (כתבנית) - 2,000 לי. - מריאטה רוזן (Marietta Rosen) - גזברית/גובה כספים (Încasatoare) - 2,000 לי. - אברם זיגברמן (Abram Sigberman) - מזכיר המדור הכספי (חשב/רואה חשבון) - 3,000 לי. - ד"ר יעקב לידרמן (Dr. Iacob Leiderman) - ראש מדור הנוער - 3,000 לי.

התיק כולל שתי רשימות שמות משמעותיות לחיפוש גנאלוגי - חברי הוועד המנהל וחברי הארגון התורמים, שכולם תושבי בוקרשט בשנים 1941-1942. חברי הוועד המנהל (עשרה חברים, עם כתובות בבוקרשט, מאי 1941 - אפריל 1942): אריה יוסף (Arie Iosef) - קנטקוזינו 36; אריה אולריך (Arie Ulrich) - קנטקוזינו 36; א. בונסקו (E. Bunescu) - שדרות דאצ'יה 9; ש.ל. אריאל (S.L. Ariel) - מטיי בסראב 37; לאון קמינר (L. Kaminer), נשיא הארגון - רפאל 2; י. לידרמן (I. Leiderman) - יונסקו ג'יון 17; ל. רייכמן (L. Reichman) - אלכס. אורסקו 1; מ. שפירא (M. Schapira) - קלאה שרבן וודה 204; דב סגל (D. Segal), מזכיר כללי - אליאה סוטר 18; א. זיגברמן (A. Zigberman) - יונסקו ג'יון 2. רשימת החברים התורמים (122 חברים לפי ספירת התיק, עמ‏ 21-22 - שמות וכתובות בבוקרשט): אריה יוסיף, אריה אולריך, אריה זיגפריד, אברמסקו ל., אריאל ס.ל., ברקוביצ'י יונס, בוקשפן גר., בנסימון ג'ינה, בוכנר אנה, בוכנר היינריך, ברקוביצ'י יצחק, בליטשטיין י., ברמן י., בקר י., בונסקו אלה, ברבו יוסף, ברש מקס, קוז'וקרו קרול, קנה גוסטב, כהן מטיקה, קלמנוביצ'י יוסף, קוגן א., קונצל י., דובנסקי פאול, אנגל מקס, טיבריו פניש, פיינרו ז'אן, פורשמידט או., פלדמן פרואים, פדר מרסל, פריד פר. יוליו, פנסטר א., פישמן ב., גלמן מ., גרינברג ז'אן, גלר יצחק, גרינברגר סולים, גרבלר אלפרד, גולדמן יודקו, גולדשטיין ר., גרינברג פני, גודנברג חיים, גרנוב ס., חיימוביצ'י ליפא, הרוביצ'י תיאודור, הסנר מ., הלפין א., הלפין ל., יעקובוב י., יוסטר אמיליה, יאנקו פיפי, איזרסון י., יוספסון י., אינגרליב מושה, קאופמן אורטנסה, קאופמן טיקו, קרמר יוסף, קיידן פרדיננד, קרנץ הרמן, קישינבסקי דוד, קנלסקי מ., לזרוביץ סברין, לידרמן יעקב, מולושטר י., מיקלוש מ., מסטירובוי ז., מילשטיין מ., מייסנר יוג'ין, נירנברג דוצה, אורנשטיין אדגר, אורנשטיין ס., פולונסקי י., פולוביניצ'י ס., רייכמן לודוביק, רוזן מריאטה, רוזן ישראל, רייך פלוריקה, רודברג מרטין, רוזנפלד אדלברט, רבינוביצ'י ס., שפירא מישו, שפירא אברם, שכטר זלמן, שרטופלי פימיו, שנברג דוצה, ספרן שמואל, סגל פיליפ, שטהל דזידריו, שוורץ לופו, שלויימוביצ'י מ., שפירא א., שטהל מאוריציו, שור-סבנאנו, שטרנברג מוריץ, סגל דב, שטיינברג ג., שפושניק ב., שופלר א., שטרן א., טאובס ארמנד, טננבאום מ., טרכטנגרץ א., טרצ'יאנו-טרכטנברויט, טיצלמן א., וינר דוד, ורונר הארי, וולקן ארנסט, זיגברמן אברם, זייגר יוליוס, צוויבק או., לסנר מקסימיליאן, לקר לאון, לאופולד שמואל, לרנר ז'אן, לייקנד דוד, מיקש סנואילה, לזר מנולה, מולבלט שמואל, מרדינגן ברנרד, מרדינגן יעקב, מהלר איגנט. הרשימה המלאה עם כתובות מדויקות ודמי חבר שנתיים לכל חבר מופיעה במסמכי התיק המקורי, ומהווה מקור בעל ערך לחקר משפחות יהודיות שחיו בבוקרשט בשנים 1941-1942 ופעלו במסגרת התנועה הציונית-הרוויזיוניסטית.

רשימת האינוונטר של משרדי הארגון, שנחתמה ב-4 במאי 1942 (עמ‏ 19), מציגה תמונה חיה של סביבת העבודה: שני שולחנות כתיבה, מכונת כתיבה בעלת אותיות לטיניות מתוצרת "מרצדס" ומכונת כתיבה בעלת אותיות עבריות מתוצרת "רמינגטון", מפת ארץ ישראל, שני גלובוסים, ותמונות תלויות על הקיר של המלך מיהאי הראשון, ז'בוטינסקי, יוסף תרומפלדור ותאודור הרצל - שילוב סמלי מובהק בין נאמנות רשמית למלוכה הרומנית לבין נאמנות רוחנית לרעיון הציוני-הרוויזיוני.

התיק מתעד גם את שרשרת הפיקוח הבירוקרטי: דלגציה מס‏ 128 מ-27 באפריל 1942, בה מינה ראש המדור הכספי של הצנטרלה, אד. גרוסמן גרוזה (Ad. Grossmann Grozea), את דוד וייסמן לביקורת. לאחר שנתקל בעיכובים חזרו-נשנים בקבלת פנקסי החשבונות (התואנה: "המפתחות נמצאים בידי הנשיא קמינר"), נשלחה דלגציה נוספת מס‏ 141, שהרחיבה את הביקורת והפכה אותה לחקירה מלאה בניהול המפקח א. לנדאו. דיווח פנימי מ-30 באפריל 1942 מאשר כי במקביל בוצעה גם ביקורת בבית הכנסת "מוגושואיה" (Templul Mogoșoaia) על ידי מבקרים אחרים - עדות למאמץ פיקוח רחב שביצעה הצנטרלה על ארגוני הקהילה היהודית בבוקרשט באותה עת.